דְּבָרִים כ״ח · י״א

וְהוֹתִרְךָ֤ יְהֹוָה֙ לְטוֹבָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י בְהֶמְתְּךָ֖ וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃

במילים פשוטות

ה׳ יותיר את ישראל לטובה בפרי בטנם, בפרי בהמתם ובפרי אדמתם, על האדמה שנשבע לאבות לתת להם. אבן עזרא מבאר את הלשון ״והותירך״ - שאף אם תהיה רעה בארץ, רעב ומארה, אתה תישאר לטובה ותינצל מהם. הברכה כאן היא ברכת ההישרדות והעודף: לא רק שפע רגיל, אלא הבטחה שישראל יישארו מבורכים ומרובים אף בעתות מצוקה כללית. שלושת תחומי הפריון - צאצאי האדם, ולדות הבהמה ויבול האדמה - יעודפו לטובה, בזכות השבועה לאבות שמובטחת ומתקיימת בארץ הנחלה.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיוֹתְרִנָךְ יְיָ לְטָבָא בְּוַלְדָא דִמְעָךְ וּבְוַלְדָא דִבְעִירָךְ וּבְאִבָּא דְאַרְעָךְ עַל אַרְעָא דִי קַיִים יְיָ לַאֲבָהָתָךְ לְמִתַּן לָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וטעם והותירך. אם תהיה רעה בארץ ורעב מארה אתה תשאר לטובה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל