דְּבָרִים כ״ח · כ׳

יְשַׁלַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ בְּ֠ךָ֠ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכׇל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבׇדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי׃

במילים פשוטות

ה׳ ישלח בישראל את המארה, המהומה והמגערת בכל משלח ידם, עד השמדם, ״מפני רע מעלליך אשר עזבתני״. רש״י מבאר ש״המארה״ היא חיסרון, כמו ״צרעת ממארת״, ו״המהומה״ היא שיגוש וקול בהלות. אבן עזרא מבאר ש״המארה״ היא הגירעון, ״המהומה״ - שלא יוכל להשלים את המעשה, ו״המגערת״ - שלא ישמח במעשיו אלא ידאג בו אחר יגיעתו. הקללה מכוונת אל כל עמל האדם: החיסרון, המבוכה והדאגה יפגעו בכל מעשה ידיו. הסיבה מפורשת - ״אשר עזבתני״, כלומר עזיבת ה׳ היא שורש כל הצרות הבאות על העם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

המארה. חִסָּרוֹן, כְּמוֹ "צָרַעַת מַמְאֶרֶת" (ויקרא י"ג):

המהומה. שִׁגּוּשׁ, קוֹל בֶּהָלוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

יְגָרֵי יְיָ בָּךְ יָת מֵאַרְתָּא וְיָת שִׁגוּשַׁיָא וְיָת מְזוֹפִיתָא בְּכָל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ דִי תַעְבֵּד עַד דְתִשְׁתֵּצֵי וְעַד דְתֵיבַד בִּפְרִיעַ מִן קֳדָם בִּישׁוּת עוֹבָדָיךְ דִשְׁבַקְתָּא דַחַלְתִּי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

המארה. המגרע':

המהומה. שלא יוכלל להשלים המעש':

המגערת. שלא ישמח במעשיו רק ידאג בו אחר יגיעתו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

המהומה - ע"י קולות וברד. כמו: וירעם ה' בקול גדול וגו' על פלשתים ויהמם.

המגערת - הנני גוער לכם את הזרע וארותי את ברכותיכם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ואת המגערת אני גוער בתבואות והם נמנעות לצאת, וכן הנני גוער לכם את הזרע.

מקור: ספריא · נחלת הכלל