הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה׃

״הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה״. אבן עזרא מבאר ש״מעלה מעלה״ פירושו פעמים שאין למעלה ממנו, או תמיד, וכן ״מטה מטה״ - הטעם מאוד מאוד. הקללה מתארת היפוך גמור של סדרי החברה: הגר, שהיה בשולי החברה, יתרומם מעל ומעל, ואילו ישראל - בעלי הארץ - ירדו מטה ומטה. זו קללה של השפלה חברתית וכלכלית: מי שהיה תלוי בישראל נעשה עליון, וישראל נעשים נחותים. הכפילות ״מעלה מעלה... מטה מטה״ מדגישה את הקיצוניות של ההיפוך. הפסוק מכין את הבאים אחריו, המפרטים כיצד הגר יהיה לראש וישראל לזנב - היפוך מדויק של ברכת פסוק יג.