דְּבָרִים כ״ח · נ׳

גּ֖וֹי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן׃

במילים פשוטות

״גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחֹן״. חזקוני מבאר שזה מכוון למלכות רומי, כדכתיב ״ובאחרית הימים ככלות הפושעים יעמד מלך עז פנים״. אונקלוס מתרגם ״עז פנים״ - תקיף אפין, כלומר קשה ואכזר. הקללה מתארת את אכזריות הכובש: גוי חצוף ואכזר שאינו נוהג כבוד בזקנים ואינו מרחם על נערים וילדים. אכזריותו חסרת גבולות - לא הגיל ולא החולשה מעוררים בו רחמים. תיאור זה מעצים את אימת הפלישה: האויב הזר אינו רק מהיר ובלתי מובן, אלא גם חסר כל רחמים כלפי החלשים ביותר. חזקוני מזהה אותו עם מלכות רומי, המסמלת את הכובש האכזרי באחרית הימים.
מבוסס על חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

עַם תַּקִיף אַפִּין דִי לָא יִסַב אַפִּין לְסָבָא וְעַל יָנְקָא לָא מְרַחֵם

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

גוי עז פנים זו מלכות רומי כדכתיב ובאחרית הימים ככלות הפושעים יעמוד מלך עז פנים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל