גּ֖וֹי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן׃

״גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחֹן״. חזקוני מבאר שזה מכוון למלכות רומי, כדכתיב ״ובאחרית הימים ככלות הפושעים יעמד מלך עז פנים״. אונקלוס מתרגם ״עז פנים״ - תקיף אפין, כלומר קשה ואכזר. הקללה מתארת את אכזריות הכובש: גוי חצוף ואכזר שאינו נוהג כבוד בזקנים ואינו מרחם על נערים וילדים. אכזריותו חסרת גבולות - לא הגיל ולא החולשה מעוררים בו רחמים. תיאור זה מעצים את אימת הפלישה: האויב הזר אינו רק מהיר ובלתי מובן, אלא גם חסר כל רחמים כלפי החלשים ביותר. חזקוני מזהה אותו עם מלכות רומי, המסמלת את הכובש האכזרי באחרית הימים.