וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃

״והיו חייך תלֻאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך״. רש״י מבאר ש״חייך תלאים לך״ פירושו על הספק - כל ספק קרוי תלוי, שמא אמות היום בחרב הבאה עלינו; ורבותינו דרשו זה הלוקח תבואה מן השוק, ו״לא תאמין בחייך״ - זה הסומך על הפלטר (האופה). אבן עזרא מבאר ש״תלואים״ נכתב באל״ף תחת ה״א השורש. הקללה מתארת חיים של אי-ודאות ופחד מתמיד: החיים תלויים על בלימה, והאדם פוחד יום ולילה ואינו בטוח שיחיה. חוסר הביטחון הקיומי הזה - שמא ימות בכל רגע - הוא מן הקללות הקשות בגלות. הדרש מוסיף ממד יומיומי: אף התלות באחרים לצורכי מזון בסיסיים מבטאת את חוסר הביטחון. החיים נעשים חרדה מתמשכת, נטולת שלווה וודאות.