טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ׃

המשך מניין הנוכחים בברית: ״טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, מחֹטב עציך עד שֹאב מימיך״. רש״י מבאר ש״מחטב עציך״ מלמד שבאו כנענים להתגייר בימי משה, כדרך שבאו הגבעונים בימי יהושע, ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים. חזקוני מבאר ש״מחטב עציך״ זה העבד, ו״עד שאב מימיך״ זו השפחה. הפסוק משלים את מניין הנוכחים: לא רק הראשים והזקנים, אלא אף הטף, הנשים, הגרים, ואף העובדים הפשוטים ביותר - חוטבי העצים ושואבי המים. הברית מקיפה את כל שכבות החברה ללא יוצא מן הכלל, מן הגבוה ביותר עד הנמוך ביותר. בכך מודגש שהברית עם ה׳ אינה נחלת המנהיגים בלבד, אלא של העם כולו על כל חלקיו.