הַמַּסּוֹת֙ הַגְּדֹלֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶ֑יךָ הָאֹתֹ֧ת וְהַמֹּפְתִ֛ים הַגְּדֹלִ֖ים הָהֵֽם׃

משה ממשיך לפרט את מה שראו ישראל: ״המסות הגדֹלות אשר ראו עיניך, האֹתֹת והמֹפתים הגדֹלים ההם״. אונקלוס מתרגם ״המסות״ - נסין רברבין, כלומר הנסים הגדולים. הפסוק מונה שלושה מונחים: המסות - הנסיונות והמכות הגדולות שהביא ה׳ על מצרים; האותות - הסימנים; והמופתים - המעשים המופלאים. משה מזכיר לעם את גודל הנסים שראו במו עיניהם ביציאת מצרים. הזכרת האותות והמופתים נועדה לחזק את אמונת העם ולהכינו לקבלת הברית: מי שראה בעיניו את גבורת ה׳ במצרים, מחויב להישאר נאמן לו. הראייה הישירה של הנסים היא הבסיס להתחייבות שבברית.