דְּבָרִים כ״ט · כ״ח

הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ {ס}

במילים פשוטות

״הנסתרֹת לה׳ אלהינו והנגלֹת לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת״. רש״י מבאר שאם תאמרו מה בידינו לעשות - הרי אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד, והלא אין אדם יודע טמונותיו של חברו: הנסתרות אינן בידינו, ה׳ יפרע מהן, אך הנגלות מוטלות עלינו ועל בנינו לבער את הרע. אבן עזרא מבאר ש״הנסתרות״ - מי שיעבוד עבודה זרה בסתר, משפטו ביד ה׳ והוא ייפרע ממנו, אך הנגלות חובה עלינו לעשות ככתוב בתורה. הפסוק חותם את הפרק בהבחנה יסודית: החטאים הנסתרים נתונים לדין ה׳ בלבד, ואילו על החטאים הגלויים אחראי העם כולו לבער. הכלל: אין העם נענש על מה שאינו יכול לדעת, אך חייב לפעול נגד הרע הגלוי והידוע.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הנסתרת לה' אלהינו. וְאִם תֹּאמְרוּ מַה בְּיָדֵנוּ לַעֲשׂוֹת? אַתָּה מַעֲנִישׁ אֶת הָרַבִּים עַל הִרְהוּרֵי הַיָּחִיד, שֶׁנֶּאֱמַר "פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ וְגוֹ'", וְאַחַר כָּךְ "וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא", וַהֲלֹא אֵין אָדָם יוֹדֵעַ טְמוּנוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ אֵין אֲנִי מַעֲנִישׁ אֶתְכֶם עַל הַנִּסְתָּרוֹת, שֶׁהֵן לַה' אֱלֹהֵינוּ, וְהוּא יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ יָחִיד, אֲבָל "הַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ" לְבָעֵר הָרָע מִקִּרְבֵּנוּ, וְאִם לֹא נַעֲשֶׂה דִּין בָּהֶם יֵעָנְשׁוּ הָרַבִּים. נָקוּד עַל לנו ולבנינו לִדְרֹשׁ שֶׁאַף עַל הַנִּגְלוֹת לֹא עָנַשׁ אֶת הָרַבִּים עַד שֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, מִשֶּׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַשְּׁבוּעָה בְּהַר גְּרִזִים וּבְהַר עֵיבָל וְנַעֲשׂוּ עֲרֵבִים זֶה לָזֶה (סוטה ל"ז; עי' סנהדרין מ"ג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

דְמִטַמְרָן קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא וּדְמִגַלְיָן לָנָא וְלִבְנָנָא עַד עֳלָם לְמֶעְבַּד יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא הָדָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הנסתרות. הטעם מי שיעבוד עבודת כוכבים בסתר:

לה' אלהינו והטעם כי משפטו ביד השם והוא יפרע ממנו ואם היתה בגלוי חיוב לנו ולבנינו לעשות ככתוב בתורה. וי״‎א כי הנסתרות והנגלות הם לה' ואין לנו כי אם לעשות דברי התורה וזה הפי' בלא ראש ורגל ומה טעם יש להזכיר כן במקום הזה ובעבור שאמר וישליכם אל ארץ אחרת אמר כי אם תשוב אל ה' אע״‎פ שאתה חוצה לארץ השם ישיב שבותך ועל דעת רבי יהודה המדקדק הראשון כי הוא יניח. והטעם ימצא מנוח' לנשבים ויתן להם רחמים ואחר כן ישוב ויקבץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

הנסתרות לה' אלהינו - כבר פירשתים אצל הארורים על הנסתרות (כי) הנסתרים היו הברכות והקללות, שאין הדבר ליענש ביד בית דין אלא ביד הקב"ה.

לנו ולבנינו - לעשות דיני עונשין על פי עדים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

הנסתרת לפי שאמר למעלה והתברך בלבבו ומסברא בסתר הוא עושה.

לה׳‎ אלקינו עליו הדבר מוטל להיותו נפרע מן העוברים בסתר.

והנגלת והעבירות הנגלות תלויות בנו ובבנינו אם לא נבער הרע מקרבנו, ולפי שלא תאמר מדה זו נוהגת לעולם נקוד על לנו ולבנינו לומר שמשעברו את הירדן וקבלו את התורה ונעשו ערבים זה לזה אף הנסתרות, לנו ולבנינו. וא״‎ת א״‎כ הוא דממעטינן נסתרות מלה׳‎ אלוקינו היה לו לנקוד על ה׳‎ אלוקינו אלא אינו דרך לנקוד עליו מפני שנראה כמוחק, ולפי שהנקודה של לנו ולבנינו במקום הנקודה שהיה לו לנקוד על ה', נקודה אף העין שבעד כדי להשלים י״‎א אותיות שבלה׳‎ אלוקינו. חז״‎ק אמאי לא פי׳‎ רש״‎י כאן נקודת עי״‎ן שבעד.

הנסתרת לה׳‎ אלקינו עליו נאמר וגם מהם אקח לכהנים וללויים וגו'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

הַנִּסְתָּרֹת וְגוֹ׳ וְהַנִּגְלֹת. פֵּרוּשׁ, הִיא תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה, שֶׁהַנִּסְתָּרוֹת לֹא יִתְחַיְּבוּ בָּהֶם, אֲבָל הַנִּגְלוֹת קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם הָעַרְבוּת. וְאָמְרוֹ ״וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם״, כָּאן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם אַחֲרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁהִתְנָה מֹשֶׁה בַּפָּסוּק (דברים כט:יג) ״וְלֹא אִתְּכֶם״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל