רַ֠ק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃

משה ממשיך את דבריו לבני ראובן וגד: רק נשיכם וטפכם ומקניכם, שהוא רב, יישבו בעריכם שנתתי לכם, בעוד הגברים יוצאים למלחמה. הפסוק מבהיר את ההסדר: המשפחות והרכוש נשארים בבטחה בערי עבר הירדן, ואילו הלוחמים חוצים את הירדן להילחם עם אחיהם. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו, ומדגיש את ריבוי המקנה שהיה לשבטים אלו, שזו היתה הסיבה שביקשו להתיישב באזור זה. הפסוק מראה כיצד הותאם ההסדר לצורכיהם המיוחדים של השבטים בעלי המקנה הרב, תוך שמירה על חובתם להשתתף בכיבוש.