אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃

אעברה נא. אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה:

ההר הטוב הזה. זוֹ יְרוּשָׁלַיִם:

והלבנן. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (ספרי):

אֵעִבַר כְּעַן וְאֶחֱזֵי יָת אַרְעָא טַבְתָא דִּי בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא טוּרָא טָּבָא הָדֵין וּבֵית מַקְדָשָׁא

אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וכי לאכול מפריה או לשבוע מטובה משה היה צריך אלא הכי קאמר הרבה מצוות נצטוו ישראל ואינן נוהגות אלא בארץ לפיכך אעברה נא לקיים את המצוות.

והלבנן בית המקדש שנעשה מעצי הלבנון.

אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְגוֹ׳. לָמָּה הִפְסִיק בְּמִלַּת ״נָא״ בֵּין ״אֶעְבְּרָה וְאֶרְאֶה״, וְלָמָּה עָשָׂה שְׁתֵּי חֲלֻקּוֹת וְהִזְכִּיר ״הָאָרֶץ״ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן״ בִּפְנֵי עַצְמָם? וּבֵאוּר הָעִנְיָן הוּא, שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: אֶחָד בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל, וְאֶחָד בַּעֲבוּר עַצְמוֹ. וּבָאָה הַתְּשׁוּבָה: ״וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לְמַעַנְכֶם״ - כִּי בַּדָּבָר הַנּוֹגֵעַ בָּכֶם לֹא נֶעֱתַר לִי ה׳, אֲבָל מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ בִּי נֶעֱתַר לִי וְאָמַר: ״רַב לָךְ״, דַּי בַּדָּבָר שֶׁהוּא יִהְיֶה לְךָ לְבַד, וְעוֹד תִּרְצֶה לְבַקֵּשׁ בַּעֲבוּרָם? וּשְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם שְׁנֵי מִינֵי שְׁלֵמוּת אֲשֶׁר הִקְנָה ה׳ לְאַבְרָהָם, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם: ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְגוֹ׳, כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם״ (בראשית יג יד-טו), שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁבִּרְאִיָּה לְבַד קָנֵי לֵיהּ. וְאַחַר כָּךְ חָזַר מִזֶּה וְאָמַר: ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ, כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה״ (שם יג יז), שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁבִּרְאִיָּה לְחוּד לֹא רָצָה שֶׁיִּקְנֶה, כִּי אִם מִכִּי דַּיֵשׁ אַמֵצְרֵי וְיַחְזִיק בָּהּ חֲזָקָה מְעַלְיוּתָא. וְעוֹד, שֶׁלֹּא אָמַר: ״וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם״, כִּי אִם לְךָ לְבַד. וּמַהוּ שֶׁאָמַר: ״וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם״, וְכִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁיִּרְאֶה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם? וְעוֹד, כִּי שָׁם נֶאֱמַר לְשׁוֹן ״נָא״: ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה״ - דַּוְקָא בַּדָּבָר הַנִּקְנֶה בִּרְאִיָּה, וְלֹא בַּדָּבָר הַנִּקְנֶה בַּחֲזָקָה גְּמוּרָה. וְכָאן נֶאֱמַר: ״אֶעְבְּרָה נָּא״, הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״נָא״ דַּוְקָא בַּדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ הַעֲבָרָה בְּרַגְלַיִם מַמָּשׁ, הֲלֹא דָּבָר הוּא.

וְהַבֵּט יָמִין וּרְאֵה, כִּי מִן הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ תּוֹעֶלֶת גַּשְׁמִי וְרוּחָנִי. הַגַּשְׁמִי הוּא הַתָּלוּי בְּכָל שֶׁטַח הָאָרֶץ כֻּלָּהּ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ, כִּי אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא. וְהוּא הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִקְנֶה כִּי אִם בַּחֲזָקָה מַמָּשׁ, מִכִּי דַּיֵשׁ אַמֵצְרֵי, כְּדִין כָּל קוֹנֶה שָׂדֶה (ב״ק ט), וְעָלָיו נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ״, וְלֹא הִזְכִּיר בָּזֶה לְשׁוֹן ״נָא״, כִּי אֵין ״נָא״ אֶלָּא בַּקָּשָׁה. וְיַעַן כִּי הַחֹמֶר שֶׁל הָאָדָם בְּטִבְעוֹ הוּא נִכְסָף אֶל אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים, כִּי כָּל אִישׁ חָפֵץ חַיִּים אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, עַל כֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן ״נָא״, לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, כִּי אַדְּרַבָּה, הָאָדָם מְבַקְשׁוֹ בִּלְשׁוֹן ״נָא״, שֶׁכֵּן מֹשֶׁה אָמַר עַל קִנְיָן זֶה שֶׁצָּרִיךְ הַעֲבָרָה לְשׁוֹן ״נָא״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶעְבְּרָה נָּא״. וּכְשֶׁהָאָדָם מְבַקְשׁוֹ מֵאֵת ה׳, וַדַּאי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָרִיךְ לְבַקְשׁוֹ מִן הָאָדָם, וְהָא בְּהָא תַּלְיָא. וְלֹא הִזְכִּיר בְּקִנְיָן זֶה: ״לְךָ וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם״, כִּי אֵין הָאָרֶץ נִקְנֵית לְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם עַל כָּל פָּנִים, שֶׁהֲרֵי עַל תְּנַאי הִיא נְתוּנָה - אִם יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרוֹתָיו יִנְצֹרוּ.

וְתוֹעֶלֶת הָרוּחָנִי אֵינוֹ בָּא מִכְּלַל שֶׁטַח הָאָרֶץ, כִּי אִם מִן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן שֶׁלְּמַטָּה, הַמְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, וְשָׁם חֶבְיוֹן עֹז הַשְּׁכִינָה, וְנִקְרָא הַמָּקוֹם: ״ה׳ יִרְאֶה״ (שם כב יד), עַל שֵׁם שֶׁכָּל הָרוֹאֶה הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַהוּא בִּרְאִיָּה לְחוּד - קָנֵי שְׁלֵמוּת נַפְשׁוֹ, וְנִתְלַבֵּשׁ בְּרוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, כִּי מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶנָה עֵינָיו, כִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת שָׁמָּה, כָּךְ בָּא לֵרָאוֹת. וְעַל קִנְיָן זֶה אָמַר לוֹ: ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם״ וְגוֹ׳, כִּי בַּזְּמַן הַהוּא הָיָה אַבְרָהָם בְּבֵית אֵל, וּבֵית אֵל - הַיְנוּ הַמִּקְדָּשׁ, כִּי מִן הַמִּקְדָּשׁ יָצָא הַשֶּׁפַע אֶל כָּל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, כִּי מִן הַבְּאֵר הַהוּא יַשְׁקוּ כָּל הָרוּחוֹת, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ (יג יז). וּלְפִי שֶׁתּוֹעֶלֶת הָרוּחָנִי כְּפִי הַטֶּבַע אֵין הָאָדָם נִכְסָף אֵלָיו, עַל כֵּן אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״שָׂא נָא״, לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן: פִּתָּהוּ לִכָּנֵס לְגַן עֵדֶן, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ פִּתּוּי עַל קַבָּלַת אֵיזֶה דָּבָר רוּחָנִי שֶׁאֵין הַהֲנָאָה מוּרְגֶּשֶׁת לְאַלְתַּר. וּלְעֻמַּת זֶה אָמַר מֹשֶׁה: ״וְאֶרְאֶה״, וְלֹא אָמַר: ״וְאֶרְאֶה נָּא״, לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, כִּי הָאָדָם כְּפִי טִבְעוֹ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ עַל זֶה כָּל כָּךְ, וְאַדְּרַבָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָרִיךְ לְבַקְשׁוֹ מִמֶּנּוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵצֶל הַשְּׁלֵמִים כְּמֹשֶׁה וְאַבְרָהָם אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר כֵּן, מִכָּל מָקוֹם דִּבְּרוּ בִּלְשׁוֹן סְתָם בְּנֵי אָדָם. וְעַל קִנְיָן זֶה אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם: ״וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם״, כִּי הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַהוּא לְעוֹלָם הוּא בַּהֲוָיַת קְדֻשָּׁתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה. וְאִם זֶה שֶׁלְּמַטָּה חָרֵב, מִכָּל מָקוֹם הַמָּקוֹם הַהוּא נִשְׁאַר מְכֻוָּן נֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, הַשּׁוֹפֵעַ עַל הַמָּקוֹם הַהוּא הַקְּדֻשָּׁה, וּלְעוֹלָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר קְדֻשָּׁה זוֹ לֹא סָרָה, שֶׁהֲרֵי בִּימֵי הָאָבוֹת שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה שָׁם. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עב.): ״עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים״ - שֶׁעוֹמְדִים לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וּבְמַסֶּכֶת מְגִלָּה (כח.) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִן פָּסוּק: ״וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם״ (ויקרא כו לא), שֶׁאֲפִלּוּ בְּשׁוֹמְמוֹתָם, מִכָּל מָקוֹם בִּקְדֻשָּׁתָם הֵם עוֹמְדִים, רָצָה לוֹמַר בִּקְדֻשָּׁתָהּ הָרִאשׁוֹנָה לֹא חָסֵר דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים סֶלָה״ (תהלים פז ג), וּמִלַּת ״סֶלָה״ מוֹרָה עַל הַנִּצְחִיּוּת.

וּבְהַצָּעָה זוֹ יְתוֹרַץ הַכֹּל, כִּי מֹשֶׁה בִּקֵּשׁ עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי בְּאָמְרוֹ ״אֶעְבְּרָה נָּא״, בִּקֵּשׁ עַל קִנְיַן הָאָרֶץ מַמָּשׁ לְהַקְנוֹתוֹ לְיִשְׂרָאֵל בַּחֲזָקָה גְּמוּרָה, וְהִזְכִּיר בָּזֶה לְשׁוֹן ״נָא״ כִּי כָל מַה שֶׁנִּתַּן לְאָדָם בְּקִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם הוּא, וְלֹא עַל עַצְמוֹ בִּקֵּשׁ הַעֲבָרָה זוֹ כִּי אִם בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל בְּחַסְדּוֹ, שֶׁאִם הוּא יַנְחִילֵם אֶת הָאָרֶץ תִּהְיֶה לָהֶם לַחֲלוּטִין. וְאַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ גַּם עַל עַצְמוֹ וְאָמַר: ״וְאֶרְאֶה״, כִּי עַל עַצְמוֹ לֹא בִּקֵּשׁ כִּי אִם הַשְּׁלֵמוּת הָרוּחָנִי הַנִּקְנֶה בִּרְאִיָּה. וְאַחַר כָּךְ פֵּרֵשׁ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, כִּי מַה שֶּׁאָמַרְתִּי ״אֶעְבְּרָה נָּא״ הַיְינוּ ״אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה״, לְצֹרֶךְ הַקְנָאַת כָּל הָאָרֶץ בִּכְלָלָהּ אֶל יִשְׂרָאֵל. וּמַה שֶּׁאָמַרְתִּי ״וְאֶרְאֶה״ הַיְינוּ ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן״, כִּי הַשְּׁלֵמוּת הָרוּחָנִי שֶׁבּוֹ נִקְנֶה בִּרְאִיָּה. וְהִפְסִיק בְּמִלַּת ״נָא״ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּחֲזֹר לְשׁוֹן ״נָא״ כִּי אִם עַל הַהַעֲבָרָה, מִן הַטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר.

וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לְמַעַנְכֶם. עַל הַדָּבָר שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְמַעַנְכֶם לְהַקְנוֹת לָכֶם הָאָרֶץ לֹא נֶעֱתַר לִי ה׳, וְאָמַר ה׳ אֵלַי ״רַב לָךְ״, דַּי בָּזֶה כְּשֶׁאֶתֵּן שְׁאֵלָתְךָ שֶׁהִיא לְךָ לְבַד וְהִיא הָרְאִיָּה. וְעַל זֶה אָמַר: ״עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה״ וְגוֹ׳. וְתַשְׂכִּיל וְתֵדַע כִּי בְּאַבְרָהָם הִתְחִיל בְּרוּחַ צָפוֹנָה, וְכָאן הִתְחִיל בְּיָמָּה, לְפִי שֶׁעִקַּר רְאִיָּה זוֹ הַנּוֹתֶנֶת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה הוּא עַל יְדֵי רְאִיַּת הַשְּׁכִינָה שֶׁבְּכֹתֶל מַעֲרָבִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נט יט) ״וְיִרְאוּ מִמַּעֲרָב אֶת שֵׁם ה׳״. אֲבָל אַבְרָהָם שֶׁעָמַד בַּמָּקוֹם הַהוּא וּמְדַבֵּר בַּשֶּׁפַע הַיּוֹצֵא מִשָּׁם לְכָל אַרְבַּע רוּחוֹת, הִתְחִיל בְּרוּחַ צָפוֹן הֶחָשׁוּךְ וְצָרִיךְ בְּיוֹתֵר לְקַבָּלַת הַשֶּׁפַע.

וּמַה שֶּׁלֹּא רָצָה ה׳ בָּזֶה שֶׁמֹּשֶׁה יַנְחִילֵם אֶת הָאָרֶץ, לְפִי שֶׁכָּךְ מַסִּיק (בדב״ר ח א) שֶׁהַתְּפִלָּה אִם אֵינָהּ עוֹשָׂה כֻּלָּהּ הִיא עוֹשָׂה חֶצְיָהּ. וְכֵן תְּפִלַּת מֹשֶׁה עַל אַהֲרֹן הוֹעִילָה לַחֲצָאִין, כָּךְ כָּאן נֶעֱתַר לוֹ עַל חֲצִי שְׁאֵלָתוֹ, וְנִדְחָה הַמְּבֻקָּשׁ הַגַּשְׁמִי מִפְּנֵי הָרוּחָנִי. וּמִדְּקָאָמַר ״לְמַעַנְכֶם״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ זַכָּאִין שֶׁמֹּשֶׁה יַנְחִילֵם, כִּי פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, כְּחַמָּה זוֹ שֶׁאוֹרָהּ תְּמִידִי בְּלֹא הֶפְסֵק, כָּךְ כָּל מַתְּנוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה נִצְחִיִּים, וְקִנְיַן הַתּוֹרָה שֶׁעַל יָדוֹ יוֹכִיחַ. אֲבָל יְהוֹשֻׁעַ כַּלְּבָנָה שֶׁאֵין אוֹרָהּ תְּמִידִי, כָּךְ הָאָרֶץ שֶׁהִנְחִילָם, לִפְעָמִים כְּשֶׁזּוֹכִין לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם, וּכְשֶׁאֵינָן זוֹכִין - רָאִיתִי הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ (ירמיה ד כג), צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ (ישעיה ה ל).

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֹּשֶׁה בִּקֵּשׁ רְאִיַּת הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּכְלַל ״וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ״ (במדבר יד כג). וְיֵשׁ אוֹמְרִים ״רַב לָךְ״, מִלַּת ״לָךְ״ עוֹלָה חֲמִשִּׁים, כִּי מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ אָמַר ״יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה״, וּכְבָר חָיָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, דְּהַיְינוּ חֲמִשִּׁים יוֹתֵר מֵהָרָאוּי בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וְעַתָּה בִּקֵּשׁ לִחְיוֹת יוֹתֵר, עַל כֵּן אָמַר לוֹ רַב לָךְ אוֹתָן חֲמִשִּׁים שָׁנָה שֶׁנִּתּוֹסְפוּ לְךָ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר שֶׁהַגְּזֵרָה לֹא הָיְתָה כִּי אִם שֶׁלֹּא יָבִיא אֶת הַקָּהָל וְגוֹ׳, וּמֵאַחַר שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ מַנְהִיגָם, אִם כֵּן יִכָּנֵס הוּא לָאָרֶץ כְּאֶחָד הָעָם. וְהֵשִׁיב לוֹ ״רַב לָךְ״ בִּתְמִיהָה, וְכִי הָגוּן לְךָ שֶׁיְּהֵא תַּלְמִידְךָ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְאַתָּה יוֹשֵׁב וְרוֹאֶה?

אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ נָא, גַּם לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְאֶרְאֶה וְגוֹ׳, הֲלֹא כְּשֶׁיַּעֲבֹר הָעִנְיָן מֵעַצְמוֹ מוּבָן שֶׁיִּרְאֶה וְכוּ׳. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה עַל הַדְּבָרִים הַמּוֹנְעִים בִּיאָתוֹ לָאָרֶץ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵם שְׁנַיִם, א׳ לְפִי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ לִמְלוֹךְ (תנחומא) וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּה אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא, ב׳ שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לַחֲטֹא וְיִצְטָרֵךְ לְהַשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עֲלֵיהֶם, וְחָשַׁב ה׳ לְמַשְׁכֵּן בִּשְׁבִילָם הַבַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ כָּרָמוּז בְּתֵבַת ״מִשְׁכָּן מִשְׁכַּן״ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פנ״א), וּבָזֶה יֵשׁ תִּקְוָה וְתַכְלִית טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים עט:א) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם״ וְגוֹ׳, מִזְמוֹר - קִינָה מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא שֶׁהִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים וְלֹא הִשְׁלִיכָהּ עַל יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאִם הָיָה מֹשֶׁה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ט.) שֶׁלֹּא הָיְתָה אֻמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, וְזֶה יְסוֹבֵב לִשְׁפּוֹךְ חֲמָתוֹ עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹתָם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים בְּפָסוּק (דברים א:לז) ״גַּם בִּי הִתְאַנַּף״.

לָזֶה נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בִּדְבָרָיו לְהַשִּׂיג עַל שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת שֶׁאֵינָהּ נוֹגַעַת וְכוּ׳ אָמַר אֶעְבְּרָה נָּא פֵּרוּשׁ, אֶעְבְּרָה כְּדֶרֶךְ הָעוֹבְרִים שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ שְׂרָרָה וְכָבוֹד, וּכְנֶגֶד מֵחוּשׁ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשָׁם, אָמַר וְאֶרְאֶה, פֵּרוּשׁ, לֹא לִבְנוֹת אֶלָּא לִרְאוֹת לְבַד, וּבָזֶה הוּסְרוּ שְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת נָּא פֵּרוּשׁ הֵן עַתָּה יַעֲבֹר מִמַּלְכוּתוֹ כְּדֵי לְהַשִּׂיג תִּקְוָה זוֹ.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לְבַקֵּשׁ שֶׁיְּמַהֵר לַעֲבוֹר כָּל עוֹד שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁעֲדַיִן לֹא כָּלוּ לוֹ יָמָיו. וּלְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ ״בָּעֵת הַהִיא״ שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֶל זְמַן הַגְּזֵרָה שֶׁל הַמְּרַגְּלִים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמְּמַהֵר לַעֲבוֹר בִּזְמַן זֶה שֶׁעֲדַיִן יָמָיו רַבִּים, וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים תַּשְׂכִּיל שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְבַטֵּל גְּזֵרַת יִשְׂרָאֵל, כִּי גְּזֵרָתָם הָיְתָה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יָמוּתוּ מִיתַת כָּרֵת עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה, וְאִם יִכָּנֵס מֹשֶׁה אָז הַדָּבָר מוּבָן מֵעַצְמוֹ שֶׁיִּכָּנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא גָּזַר ה׳ עֲלֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ מִיתַת כָּרֵת:

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) כִּי הַגּוֹאֵל הַמְּקֻוֶּה לָעָם הַמְּקַוִּים הוּא מֹשֶׁה עַצְמוֹ, וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ב׳ ק״כ) גַּם כֵּן רְמָזוּהָ בַּפָּסוּק ״מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה״ (קהלת א:ט), וְהֵן הַנָּבִיא מֹשֶׁה יָדַע הַדְּבָרִים כִּי גָּלָה ה׳ סוֹדוֹ אֶל עַבְדּוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ שֶׁיָּבֹא זְמַן אַחֵר שֶׁיַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ וְגוֹמֵר, לָזֶה דִּקְדֵּק בִּתְפִלָּתוֹ כִּי מַה שֶׁשּׁוֹאֵל הוּא שֶׁיַּעֲבֹר עַתָּה, וְהוּא אָמְרוֹ אֶעְבְּרָה נָּא בַּזְּמַן הַזֶּה.

עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ אֶעְבְּרָה נָּא, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב גַּם עַל טַעַם הַבָּא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה) לָמָּה מֹשֶׁה מֵת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁהוּא מִשּׁוּם מֵתֵי מִדְבָּר לַהֲבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא, מָשָׁל וְכוּ׳ יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, לָזֶה אָמַר אֶעְבְּרָה פֵּרוּשׁ דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה, לֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיֹּאמַר לוֹ ה׳ קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, יָבֹא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֹאמַר ה׳ אֵלָיו:

עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּלָשׁוֹן אֶעְבְּרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא.) כָּל הַהוֹלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. לָזֶה אָמַר לוֹ אֶעְבְּרָה נָּא, פֵּרוּשׁ, עַתָּה בַּחַיִּים לְתוֹעֶלֶת נַפְשִׁי לַתַּעֲנוּג הַמְּקֻוֶּה שֶׁהוּא עוֹלָם הַבָּא.

אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּךְ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אֶרֶץ טוֹבָה שֶׁהִיא אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קטז:ט) ״אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים״, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵט הָהָר הַטּוֹב וְהַלְּבָנוֹן, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה יד.) שֶׁכַּוָּנַת מֹשֶׁה הָיָה לְקַיֵּם מִצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ, לָזֶה פֵּרֵט כָּל הַמְּקוֹמוֹת, לוֹמַר שֶׁחָפֵץ הוּא לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת.

עוֹד נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה לוֹמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לְבַל יִהְיֶה מָקוֹם לַה׳ לוֹמַר שֶׁיִּרְאֶה מִשָּׁם אֶת הָאָרֶץ וְלֹא יִצְטָרֵךְ לַעֲבוֹר, לָזֶה פֵּרַט אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֵין מְצִיאוּת לִרְאוֹת כָּל זֶה מֵרָחוֹק אִם לֹא יַעֲבוֹר: