רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ונשב בגיא וגו'. וְנִצְמַדְתֶּם לַעֲ"זָ, וְאַעַ"פִּ כֵן ועתה ישראל שמע אל החקים, וְהַכֹּל מָחוּל לְךָ, וַאֲנִי לֹא זָכִיתִי לִמָּחֵל לִי:
התחילו ללמודונשב בגיא וגו'. וְנִצְמַדְתֶּם לַעֲ"זָ, וְאַעַ"פִּ כֵן ועתה ישראל שמע אל החקים, וְהַכֹּל מָחוּל לְךָ, וַאֲנִי לֹא זָכִיתִי לִמָּחֵל לִי:
וִיתֵבְנָא בְחֵילָתָא לָקֳבֵל בֵּית פְּעוֹר
ונשב בגיא. טעמו וכבר ישבנו בגיא הזה שהוא ראש הפסגה כי משם נסעו אל ערבות מואב והגיא הוא בהר העברים כי כן מפורש ועתה החל לדבר על המצות בעבור שהיו מול בית פעור החל לדבר בעבודת כוכבים:
ונשב בגיא - עד עתה מול בית פעור בערבות מואב. וממה שראית כאן יש לכם ללמוד, כמו שמפרש והולך: עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור וגו' ואתם הדבקים וגו'. עיניכם הרואות - את אשר עשה בבעל פעור ואתם הדבקים וגו'
ונשב בגיא כדכתיב וישב ישראל בשיטים ויחל העם לזנות וגו׳ ונפלו מהם ארבעה ועשרים אלף ואנחנו יושבים בו.
וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַכָּתוּב מַה בָּא לְהוֹדִיעַ בְּמַאֲמָר זֶה, וּמַה קֶשֶׁר יֵשׁ לוֹ לֹא עִם מַה שֶׁלְּפָנָיו וְלֹא עִם מַה שֶׁלְּאַחֲרָיו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי יִשְּׁבוּ הַכָּתוּב וֶהֱבִיאוֹ רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא נִתְיַשֵּׁב כַּוָּנַת אָמְרוֹ וַנֵּשֶׁב כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא לְהוֹדִיעַ מַעֲשֵׂה פְּעוֹר, גַּם מַאֲמַר מוּל בֵּית פְּעוֹר אֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת אִם לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַזְכִּיר עֲבוֹדַת פְּעוֹר, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַתִּצָּמֶד לְבַעַל פְּעוֹר״ (במדבר כה:ג).
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא גְּמַר עִנְיָן שֶׁהִתְחִיל בּוֹ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ״וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳״ וְגוֹמֵר, וְגָמַר אוֹמֶר שֶׁלֹּא הוֹעִיל בִּתְפִלָּתוֹ לַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וְנֵשֶׁב בַּגָּיְא, אֵין יְשִׁיבָה אֶלָּא עַכָּבָה עַד עוֹלָם. וְאָמְרוֹ בַּגָּיְא לְפִי שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת דִּכְתִיב (במדבר יג:יז) ״עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב״. וְאָמְרוֹ בֵּית פְּעוֹר רָמַז אֶחָד מִטַּעֲמֵי קְבוּרָתוֹ שָׁם (פרקי דרבי אליעזר פרק מו) כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מוּל עֲוֹן פְּעוֹר לְבַל יָרִים רֹאשׁ לְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל: