הִגַּ֤דְתִּי לָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵד֑וּן לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹבֵר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָב֥וֹא שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

״הגדתי לכם היום כי אבֹד תֹאבדון, לא תאריכֻן ימים על האדמה אשר אתה עֹבר את הירדן לבוא שמה לרשתה״. רש״י מבאר ש״כי אבד תאבדון״ הרי המוות - זו תוצאת דרך הרע. אבן עזרא מבאר ש״כי אבוד תאבדון״ הוא פירוש המוות והרע, כי יאבדו הם ובניהם והונם, ו״לא תאריכון ימים״ הוא הפך ״וברכך ה׳ אלהיך בארץ״. הפסוק מפרט את תוצאת דרך הרע: אם יבחר העם בעבודה זרה, יאבד ולא יאריך ימים על האדמה. הרעיון: הבחירה ברע מוליכה לאובדן מוחלט - של העם, של בניו ושל רכושו, ולקיצור ימים בארץ. משה מבהיר את המחיר של דרך המוות בניגוד חד לברכת דרך החיים. הפסוק סוגר את תיאור שתי הדרכים: הטוב מוליך לחיים ולברכה בארץ, והרע לאובדן ולגירוש ממנה. הבחירה, על תוצאותיה, מוצגת בבהירות מלאה.