אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם. ״אַפְאֵיהֶם״ פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: אָמַרְתִּי לְשִׁיתָם הֶפְקֵר כְּפֵאָה. וְכִי הַפֵּאָה לְבַדָּהּ הֶפְקֵר? וַהֲלֹא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה כֻּלָּם הֶפְקֵר, וְלָמָּה נָקַט פֵּאָה דַּוְקָא? וְנִרְאֶה שֶׁהִזְכִּיר כָּאן הַפֵּאָה וְהַשִּׁכְחָה, כִּי ״אַפְאֵיהֶם״ הַיְינוּ פֵּאָה, ״אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם״ הַיְינוּ שִׁכְחָה, כִּי אִם יַשְׁבִּית זִכְרָם כִּי לֹא יִזְכֹּר אוֹתָם, הֲרֵי הֵם הֶפְקֵר כְּמוֹ הַשִּׁכְחָה שֶׁאֵין לְבַעַל הַבַּיִת חֵלֶק בְּפֵאָה וְשִׁכְחָה, כָּךְ בִּמְקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, אֲסִירֵם מִנֶּגֶד פָּנַי כִּי לֹא יִקָּרְאוּ עַל שְׁמִי עוֹד. אֲבָל לֶקֶט לֹא הִזְכִּיר, כִּי אָמְרוּ רז״ל (פאה ו ה): שְׁנַיִם לֶקֶט, שְׁלֹשָׁה אֵינוֹ לֶקֶט, וְכָאן יִהְיוּ הַמְפֻזָּרִים יוֹתֵר מִן שְׁנַיִם, עַל כֵּן אֵין לָהֶם דִּין לֶקֶט הָאָסוּר לִבְעָלָיו אֶלָּא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְלַקְּטָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז יב): ״וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד״ וְגוֹ׳.
וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״תְּלֻקְּטוּ״ בְּשׁוּרֻק, מַשְׁמַע עַל יְדֵי אַחֵר, כִּי יִהְיוּ נִלְקָטִים עַל יְדֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וּלְפִי שֶׁשְּׁנַיִם בְּמָקוֹם אֶחָד הֲוֵי לֶקֶט, עַל כֵּן יִהְיוּ נִלְקָטִים דַּוְקָא עַל יְדֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (זכריה ט ט): ״עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר״, וְעָנִי מֻתָּר בְּלֶקֶט שֶׁל אֶחָד אֶחָד, דְּהַיְינוּ שְׁתַּיִם דַּהֲוֵי לֶקֶט, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד״, דְּהַיְינוּ שְׁתַּיִם. אֲבָל כְּשֶׁהַמְפֻזָּרִים רַבִּים יוֹתֵר מִשְּׁנַיִם בְּמָקוֹם אֶחָד, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם יְלַקֵּט בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יז ה): ״וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים״, מַשְׁמַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְרוֹעוֹ יְלַקְּטֵם, לֹא עַל יְדֵי אַחֵר, לְפִי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שָׁמָּה ״לְאַחַד אֶחָד״, מַשְׁמַע שֶׁהַנִּלְקָטִים יוֹתֵר מִן שְׁנַיִם בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהֵם לֹא יָצְאוּ מִן רְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת לְעוֹלָם. וְזֶה רֶמֶז נָכוֹן וְיָקָר.
