חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃

חמת תנינם יינם. כְּתַרְגּוּמוֹ "הָא כְמָרַת תַּנִּינַיָּא כֹּס פּוּרְעֲנוּתְהוֹן", הִנֵּה כִמְרִירַת נְחָשִׁים כּוֹס מִשְׁתֵּה פֻּרְעֲנוּתָם:

וראש פתנים. כּוֹסָם שֶׁהוּא אכזר לַנָּשׁוּךְ, אוֹיֵב אַכְזָרִי יָבֹא וְיִפָּרַע מֵהֶם:

הָא כְמָרַת תַּנִינַיָא כַּס פֻּרְעֲנוּתְהוֹן וּכְרֵישׁ פְּתָנֵי חֶוְיָן אַכְזְרָאִין

חמת. והנה היין כסם חמת התנינים בחמה:

וראש פתנים. כמו על חור פתן ואם הוא באל״‎ף הוא כחבריו בוי״‎ו:

אכזר. תקיף והאל״‎ף נוסף כאל״‎ף אצבע ואזרוע:

חמת תנינים - היה להם לשתות מן הדין, אם לא מפני חילול השם, שיאמרו ידנו רמה.

פתנים אכזר - רשע, כדכתיב: פתן חרש יאטם אזנו.