כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁאֵין פִּתְגָם הָרָעָה נַעֲשֶׂה מְהֵרָה, עַל כֵּן מָלֵא לֵב בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת רָע (קהלת ח יא), וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְגָבֵי דִּילֵיהּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. עַל כֵּן אָמַר ״כִּי תוֹלִיד בָּנִים וְגוֹ׳ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל״ וְגוֹ׳, רוֹצֶה לוֹמַר בְּתוֹךְ זְמַן זֶה, בְּאוֹתָן הַיָּמִים עַצְמָם אֲשֶׁר תַּשְׁחִיתוּ, תּוֹלִידוּ בָּנִים וּבְנֵי בָנִים כְּמִנְהַג הָעוֹלָם וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ. וְעַל יְדֵי זֶה תִּטְעוּ לוֹמַר: לוּ חָפֵץ ה׳ לַהֲמִיתְכֶם, כּוּלֵי הַאי לֹא שָׁתִיק, וַהֲרֵי אָנוּ מוֹלִידִים כְּמִנְהַג הָעוֹלָם וְיוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ יָמִים רַבִּים, וְאִם כֵּן וַדַּאי אֵין בָּנוּ אַשְׁמָה. עַל זֶה אָמַר: ״הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ״, כִּי מִמִּדַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לְהָבִיא צָרוֹת תְּכוּפוֹת זוֹ לְזוֹ, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ בַּמִּדְרָשׁ (בר״ר עה יג) מִן פָּסוּק ״וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר״ (בראשית לב טז), וְזֶה דַּוְקָא בִּזְמַן שֶׁהוּא נִפְרָע תֵּכֶף בְּלֹא הַרְחָבַת זְמַן. אֲבָל אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ זְמַן רַב, אָז בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הוּא מֵבִיא צָרוֹת צְרוּרוֹת זוֹ לְזוֹ וּתְכוּפוֹת, וְצָרָה אֶל אֲחוֹתָהּ נִגֶּשֶׁת. וְכֵן הָיָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה זְמַן רַב מִימוֹת יָרָבְעָם, וְאַף עַל פִּי כֵן הֶאֱרִיךְ לָהֶם אַפּוֹ. וּמַה שֶּׁכָּתוּב (דברים יא יז) ״וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה״ וְגוֹ׳, וְשָׁם פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: לֹא אֶתֵּן לָכֶם אָרְכָּה, וְכֵן כָּאן נֶאֱמַר ״כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר״, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁעִנְיַן מְהִירוּת זֶה נֶאֱמַר עַל הַצָּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ בַּסּוֹף תְּכוּפוֹת בִּמְהִירוּת, בָּזוֹ אַחַר זוֹ.
וְיֵשׁ לִי סִיּוּעַ עַל פֵּרוּשׁ זֶה. מִמַּה שֶּׁמַּסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת עֵקֶב (תתסט) בַּפָּסוּק ״וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה״, גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה גָּלוּ בְּשֶׁבַע לִיהוֹיָקִים וּשְׁמֹנֶה לִנְבוּכַדְנֶצַּר, גָּלוּ בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה כוּ׳. וְעִנְיַן מְהִירוּת זֶה נִרְמַז יָפֶה בְּפָסוּק זֶה: ״כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן״, כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן מוֹרֶה עַל אִבּוּד אַחַר אִבּוּד שֶׁיִּהְיֶה ״מֵעַל הָאָרֶץ״, וְאַחַר הָאִבּוּד ״לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן״, רוֹצֶה לוֹמַר לֹא תַאֲרִיכוּן יָמִים בֵּין אִבּוּד לְהַשְׁמָדָה אֶלָּא יִהְיוּ תְּכוּפוֹת. וְהַשְׁמָדָה יֵשׁ בָּהּ יוֹתֵר כִּלָּיוֹן מֵאִבּוּד, וְכֵן נֶאֱמַר (ישעיה ח כג): ״וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד״. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר לְתָרֵץ בּוֹ הַמְהִירוּת הַנֶּאֱמָר כָּאן, וַהֲרֵי הֶאֱרִיךְ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְמַן רַב, אֶלָּא שֶׁהוּא נֶאֱמַר עַל הַתְּכוּפוֹת, אִבּוּד אַחַר אִבּוּד וְהַשְׁמָדָה אַחַר הַשְׁמָדָה, וּבֵין אִבּוּד לְהַשְׁמָדָה גַּם כֵּן לֹא תַאֲרִיכוּן יָמִים.
וּמַה שֶּׁהֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, רָצָה לִתֵּן טַעַם עַל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ זְמַן רַב, וְכִדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ (תתקמא) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר בְּנוֹ לְפֵדָגוֹג כוּ׳, כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: שֶׁמָּא אַתֶּם סְבוּרִים לִבְרֹחַ מֵעַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְלָזוּז מֵעַל הָאָרֶץ כוּ׳. וְתֹכֶן הָעִנְיָן הוּא שֶׁלְּכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ, לְפִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ הִמָּלֵט, כִּי מְסָרָם לְפֵדָגוֹג דְּהַיְנוּ לְשָׁמַיִם וָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לָזוּז כְּלָל. עַל כֵּן אָמַר: ״הַעִידֹתִי בָכֶם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ״. וְעוֹד, לְפִי שֶׁיַּד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כ כז): ״יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ״. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּהוּ כֶּפֶל הָאִבּוּד וְהַשְׁמָדָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, לְיַחֵס אֶחָד לְשָׁמַיִם וְאֶחָד לָאָרֶץ, ״כִּי אָבֹד״ עַל יְדֵי הַשָּׁמַיִם, וְאַחַר כָּךְ ״תֹּאבֵדוּן״ מֵעַל הָאָרֶץ עַל יְדֵי הָאָרֶץ, וְאַחַר כָּךְ ״הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן״. וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁהַשְׁמָדָה זוֹ נֶאֶמְרָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסָמוּךְ: ״וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן״ וְגוֹ׳, דְּהַיְנוּ שְׁמָד מַמָּשׁ. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא, שֶׁלְּכָךְ מְסַבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיָּבֹאוּ לִידֵי שְׁמָדוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ יִשְׂרָאֵל כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וְאֵין בָּהֶם מוֹעִיל וְאָז יֹאמְרוּ אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן (הושע ב ט). וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, ״שָׁם״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״מִשָּׁם״, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה זוֹ תִּהְיֶה סִבָּה לַהֲשִׁיבְךָ אֶל ה׳ אֱלֹהֶיךָ.
וּמהרי״א פֵּרֵשׁ בְּמִלַּת ״מִשָּׁם״, שֶׁמִּפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק יַעַבְדוּ בְּנִגְלֶה עֵץ וָאֶבֶן וְלִבָּם תָּמִיד אֶל ה׳, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם וְגוֹ׳ בְּכָל לְבָבְךָ״, דַּוְקָא לִבָּם יִהְיֶה נָכוֹן עִם ה׳, כִּי הַפֶּה אֵינוֹ רַשַּׁאי לְדַבֵּר.
דָּבָר אַחֵר, לְכָךְ אָמַר ״כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים״ וְגוֹ׳, שֶׁאִם תַּחְשֹׁב אַחַר שֶׁתִּהְיֶה מוּחְזָק בָּאָרֶץ יָמִים רַבִּים, וְתַחְשֹׁב שֶׁהִיא שֶׁלְּךָ לַחֲלוּטִין וּמִי יִקָּחֶהָ מִיָּדְךָ, עַל כֵּן אָמַר בְּסִיּוּם הַפָּרָשָׁה: ״וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים״, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא נוֹתֵן לְךָ נְתִינָה חֲדָשָׁה לֹא לַחֲלוּטִין, אֶלָּא בְּכָל יוֹם עַל תְּנַאי אִם תִּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו. וּמַה שֶּׁדָּרְשׁוּ (גיטין פח.) כְּמִנְיַן ״וְנוֹשַׁנְתֶּם״ הָיוּ בָאָרֶץ, וַיִּשְׁקֹד ה׳ עַל הָרָעָה שְׁתֵּי שָׁנִים קֹדֶם הַזְּמַן, כְּבָר הֶרְאָה ה׳ לְיַעֲקֹב דָּבָר זֶה בַּמַּחֲזֶה, כְּשֶׁשָּׁקְעָה עָלָיו הַחַמָּה שְׁתֵּי שָׁעוֹת קֹדֶם זְמַנָּהּ, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא (כח יא). וְהוּא רֶמֶז נָכוֹן.
