רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ושמרתם. זוֹ מִשְׁנָה:
ועשיתם. כְּמַשְׁמָעוֹ (שם):
כי הוא חכמתכם ובינתכם וגו'. בָּזֹאת תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לְעֵינֵי הָעַמִּים:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
דְּבָרִים ד׳ · ו׳
וּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חׇכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כׇּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃
במילים פשוטות
ושמרתם ועשיתם, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. רש״י מבאר ש״ושמרתם״ מרמז על המשנה והלימוד, ״ועשיתם״ כמשמעו, ושבזאת ייחשבו ישראל חכמים ונבונים לעיני העמים. הפסוק מלמד שקיום התורה אינו רק חובה דתית פנימית אלא גם מקור לכבוד ולהערכה מצד אומות העולם, שיכירו בחכמת ישראל ובעומק חוקיו. יש כאן חיבור בין הלימוד למעשה: השמירה היא בלב ובזיכרון, והעשייה היא במעשה בפועל, ושילובם הוא שמעורר את התפעלות העמים מן העם ומתורתו.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְתִטְרוּן וְתַעְבְּדוּן אֲרֵי הִיא חָכְמַתְכוֹן וְסוּכְלְתָנוּתְכוֹן לְעֵינֵי עַמְמַיָא דִי יִשְׁמְעוּן יָת כָּל קְיָמַיָא הָאִלֵין וְיֵימְרוּן לְחוֹד עַם חַכִּים וְסוּכְלְתָן עַמָא רַבָּא הָדֵין
מקור: ספריא · נחלת הכלל