וְאָהַבְתָּ. אָמַר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד מִצְוַת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם הִיא מִצְוַת אַהֲבַת ה׳. עוֹד יִרְצֶה לְהָעִיר לְהַקּוֹדֵם לָאַהֲבָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג נו.) אֵין אָדָם מַשִּׂיג גֶּדֶר הָאַהֲבָה עַד שֶׁתַּקְדִּים בּוֹ הַיִּרְאָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאָהַבְתָּ מִלְּבַד גֶּדֶר הַיִּרְאָה. וְאָמְרוֹ אֶת ה׳ פֵּרוּשׁ עַל יְדֵי הָאַהֲבָה אָדָם מִתְדַּבֵּק בַּה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֶת ה׳״.
עוֹד יִרְצֶה שֶׁעַל יְדֵי אַהֲבַת ה׳ יַשִּׂיג מַדְרֵגָה זוֹ שֶׁיִּהְיֶה ה׳ מְיַחֵד שְׁמוֹ עָלָיו בְּיִחוּד, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כח:יג) ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק״, וּפֵרוּשׁ שֶׁכָּל אֶחָד רָאוּי בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁיִּתְיַחֵד שֵׁם אֱלֹהוּתוֹ עָלָיו. וְתִמְצָא שֶׁאַבְרָהָם בֵּאֵר בּוֹ הַכָּתוּב שֶׁהָיָה אָהוּב, דִּכְתִיב (ישעיה מא:ח) ״זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי״, וּכְמוֹ כֵן רָמַז הַכָּתוּב כָּאן שֶׁכָּל שֶׁאָהוּב ה׳ יִקָּרֵא ה׳ אֱלֹהָיו בְּיִחוּד, וְתֵיבַת ה׳ נִמְשֶׁכֶת לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.
עוֹד יִרְצֶה לְעוֹרֵר לֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְאַהֲבַת ה׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני סוף פרשת נח) בְּפָסוּק ״יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל״ (תהלים כב:ד), שֶׁלֹּא בָּחַר ה׳ מִכָּל הַתְּהִלּוֹת זוּלַת כְּשֶׁהִלְּלוּהוּ וְאָמְרוּ לְפָנָיו ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, אָז יָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּת עוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ וְאָהַבְתָּ אֶת ה׳ לְטַעַם זֶה שֶׁלֹּא בָּחַר לִהְיוֹת אֶלָּא אֱלֹהֶיךָ. וּבְהָעִיר הָאָדָם לִבּוֹ לִפְרָטִים כָּאֵלּוּ תִּתְנַתֵּק נַפְשׁוֹ וְתִתַּר מִמְּקוֹמָהּ בְּהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא וְרָם בְּאַהֲבַת הַנֶּאֱהָב יִתְעַלֶּה רוּם תִּפְאֶרֶת כְּבוֹדוֹ.
עוֹד אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְעוֹרֵר לֵב הָאָדָם בִּשְׁלֹשָׁה מִינֵי אַהֲבָה שֶׁיֶּשְׁנָם בְּהַכָּרָה לַנִּבְרָאִים, וְהֵם: אַהֲבַת הַטּוֹב, אַהֲבַת הֶעָרֵב, אַהֲבַת הַמּוֹעִיל. לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ לִשְׁלָשְׁתָּם, וְאָהַבְתָּ אֶת ה׳ - בְּשֵׁם זֶה הֵעִיר הַלֵּב לִבְחִינַת אַהֲבַת הַטּוֹב בְּמַה שֶׁהוּא טוֹב הָרָמוּז בַּשֵּׁם, כְּאָמְרוֹ (תהלים קמה:ט) ״טוֹב ה׳ לַכֹּל״, גַּם בְּחֵשֶׁק הֶעָרֵב בְּסוֹד (תהלים לד:ט) ״טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה׳״, כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר יוֹכִיחַ שֵׁם זֶה לְמוּלָהּ אֵין עֲרֵבוּת בְּכָל הַנִּבְרָאִים שֶׁיִּכָּנֵס אֵלָיו בְּעֵרֶךְ הַנִּשְׁתָּוו, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אָמְרוֹ (שיר השירים ה:ו) ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״. גַּם תַּשְׂכִּיל בְּפָסוּק (במדבר לג:ב), ״עַל פִּי ה׳״, כִּי תִּתְנַתֵּק הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף וְלֹא תַרְגִּישׁ בַּפְּרֵדָה לְהַפְלָגַת הֶרְגֵּשׁ הֶעָרֵב מֵהַטּוֹב. הֲרֵי שָׁמַעְנוּ אַהֲבַת הַטּוֹב וְאַהֲבַת הֶעָרֵב מִתֵּבַת ה׳. וְאַהֲבַת הַמּוֹעִיל רְמָזָהּ בְּאָמְרוֹ ״אֱלֹהֶיךָ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים כב:ד) ״יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת״ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, וּבָזֶה נִכְלָל גַּם כֵּן אַהֲבַת הַמּוֹעִיל כִּי בָזֶה הִרְוַחְנוּ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, כְּמַאֲמַר שְׁלֹמֹה (קהלת יב:יג) ״כִּי זֶה כָּל הָאָדָם״, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לִצְוָת לָזֶה (שבת ל:).
בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי) בָּזֶה מַה שֶׁאָמְרוּ, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמָר זֶה לְהָסִיר טִינָא מִלֵּב אוֹהֲבָיו, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כח.) בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא, עַד כָּאן. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם כְּלָלוּת חֵשֶׁק הָאָדָם וְחֶפְצוֹ בָּעוֹלָם: הַחַיִּים, וְהַבָּנִים, וְהַמְּזוֹנוֹת, וְהֶחָסֵר אֶחָד מֵהֵנָּה בַּר מִנַּן יִקָּרֵא מֵת. וּשְׁלָשְׁתָּם אֵינָם תְּלוּיִים לְהַשִּׂיגָם בְּאֶמְצָעוּת עֲבוֹדַת ה׳ וְאַהֲבָתוֹ, וְזֶה יְסוֹבֵב הַהַרְחָקָה מֵאוֹהֲבֵי ה׳. וּמַה גַּם בְּהִתְקַבֵּץ לְהָאוֹהֵב שְׁנַיִם מֵהֶם - חֹסֶר הַבָּנִים וְהָעֹנִי, יִתְחַמֵּץ לְבָבוֹ בְּקִרְבּוֹ, וַהֲגַם שֶׁיִּתְחַזֵּק עִם לְבָבוֹ, לְבָבוֹ לֹא יִשְׁמַע לוֹ כִּי הַמּוּרְגָּשׁ אֵלָיו יַרְחִיקֶנּוּ מִשְּׁמוֹעַ לֶאֱהֹב.
לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ וְצִוָּה לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁיַּעֲרִיךְ אַהֲבַת ה׳ בְּלִבּוֹ בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הֲגַם שֶׁיִּטְּלֵם מִמֶּנּוּ. כְּנֶגֶד הַבָּנִים אָמַר בְּכָל לְבָבְךָ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כב:ב) ״אֶת בִּנְךָ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ״ וְגוֹמֵר, וְהָאַהֲבָה כָּזוֹ הִיא אַהֲבָה הַמְּמַלֵּאת לֵב אָדָם וְחֶשְׁקוֹ. וּכְנֶגֶד חַיֵּי אָמַר וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּכְנֶגֶד מְזוֹנֵי אָמַר וּבְכָל מְאֹדֶךָ, שֶׁיַּעֲרִיךְ בְּדַעְתּוֹ שְׁלָשְׁתָּם יַחַד בַּה׳, כִּי הוּא טוֹב לְיִשְׂרָאֵל מֵעֲשָׂרָה בָּנִים, וְשֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ עֶלְיוֹן הוּא מְאֹד, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא (אבות ו:ה) שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם, וְהַחַיִּים מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים, וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹת הַצַּדִּיק יִקָּרֵא חַי, כְּאָמְרוֹ (שמואל ב כג:כ) ״וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי״, הֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר מִיתָה יִקָּרֵא חַי (ברכות יח.).
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בָּא הַכָּתוּב לְשַׁעֵר שִׁעוּר הָאַהֲבָה שֶׁמְּחֻיָּב כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לֶאֱהֹב הַבּוֹרֵא, וְאָמַר שֶׁהוּא בְּשִׁעוּר הַהֶרְגֵּשׁ אֲשֶׁר יָבֹא בְּלֵב הָאָדָם בְּעֵת אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים כְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר אָדָם שֶׁהָיָה חֲשׂוּךְ בָּנִים וְעָנִי וְנָטָה לָמוּת, וּבָא נָבִיא בִּדְבַר ה׳ וּבִשְּׂרוֹ כִּי יָקוּם מֵחָלְיוֹ, גַּם אָמַר אֵלָיו הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הָרָה וְיוֹלֶדֶת בֵּן, וְכִי רֶוַח גָּדוֹל נִזְדַּמֵּן לוֹ לְהַעֲשִׁיר בָּהֶם. אָדָם כָּזֶה מַה מְאֹד יַפְלִיא אַהֲבַת הָאָדוֹן בְּאֵין שִׁעוּר, וְתִהְיֶה הָאַהֲבָה מֻרְגֶּשֶׁת בְּלִבּוֹ בְּחֵשֶׁק מֻפְלָא עַל אֲשֶׁר הֵטִיב עִמּוֹ כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת. כְּמוֹ כֵן יְצַו ה׳ עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל עֲשׂוֹת בְּאַהֲבָתוֹ תָּמִיד, וְהוּא אָמְרוֹ וְאָהַבְתָּ אֶת ה׳ וְגוֹ׳ בְּכָל לְבָבְךָ, פֵּרוּשׁ כְּאִלּוּ נָתַן לְךָ כָּל מַחְסוֹרְךָ בְּכָל לְבָבְךָ שֶׁהֵם הַבָּנִים, וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּכָל לְהָעִיר דִּמְיוֹן הַמָּשָׁל שֶׁהוּא חָסֵר מֵהַבָּנִים וַיִּתְּנֵם ה׳ לוֹ, וּכְמוֹ כֵן וּבְכָל נַפְשְׁךָ שֶׁנָּתַן לְךָ נַפְשְׁךָ אַחַר הַגִּיעֲךָ לְשַׁעֲרֵי מָוֶת, וּבְכָל מְאֹדֶךָ כְּאִלּוּ נָתַן לְךָ כָּל מָמוֹנְךָ שֶׁאַתָּה חָפֵץ, וְאָמַר ״כָּל״ לְהָעִיר דִּמְיוֹן הַמָּשָׁל.
וְהִנֵּה הַמַּשְׂכִּיל בְּעִנְיַן חֵשֶׁק ה׳, כָּל זֶה דָּבָר קַל הוּא בְּעֵרֶךְ מַה שֶׁהַנֶּפֶשׁ חוֹשֶׁקֶת בַּבּוֹרֵא. וְהִמְשַׁלְתִּי דָּבָר זֶה לְאָדָם גָּדוֹל וּמֻפְלָא בִּנְכָסִים שֶׁרָצָה לָלֶכֶת לְמָקוֹם רָחוֹק לְצַד סַכָּנַת מָקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ, וְאָסַף כָּל נְכָסָיו בִּקְנִיַּת מַרְגָּלִית גְּדוֹלָה בְּאֶלֶף אַלְפֵי דִּינָרֵי זָהָב, וְשָׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו לְעִיר רְחוֹקָה אֲשֶׁר שָׁם נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בְּמָמוֹנוֹ וְהוֹנוֹ. וְקוֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר אֲשֶׁר פָּנָה בְּדַעְתּוֹ לָלֶכֶת שָׁמָּה, כָּלְתָה צֵידָתוֹ וְאֵין דִּינָר בְּכִיסוֹ, וְהָיָה מִסְתַּפֵּק בְּדַלּוּת וּבְעֹנִי גָּדוֹל וְשִׁפְלוּת רַב כִּי אָפֵס כָּסֶף. וְהִנֵּה זֶה הָאִישׁ, הֲגַם שֶׁהוּא מִתְהַלֵּךְ בְּדוֹחַק וְצַעַר, עִם כָּל זֶה לִבּוֹ שָׂמֵחַ וְכִלְיוֹתָיו עַלִּיזִים כִּי רַב אוֹנוֹ וְהוֹנוֹ, וְיָצָא מִמָּקוֹם הַמִּסְתַּכֵּן וּבֹא יָבֹא בְרִנָּה נוֹשֵׂא הָאֶבֶן גְּדוֹלָה יִקְרַת הָעֵרֶךְ. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, אָדָם שֶׁזָּכָה בִּדְבֵקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַהֲבָתוֹ וּבוֹ קִבֵּץ כָּל מָמוֹנוֹ וְהוֹנוֹ, וַיִּבֶז בְּעֵינָיו קְנוֹת דָּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה לְצַד סַכָּנַת הַמָּקוֹם, נוֹסָף עַל מִעוּט שָׁוְיוֹ, וְלָקַח לוֹ ה׳ לֵאלֹהִים - אֵין לְךָ קְנִיָּה בָּעוֹלָם כְּקִנְיָן זֶה, לְמַעְלָה מֵהָאֶבֶן יְקָרָה שֶׁבַּמָּשָׁל, כִּי מִי יִדְמֶה לוֹ וּמִי יִשְׁוֶה לוֹ. וְאָדָם כָּזֶה, לוּ יִהְיֶה שֶׁיִּהְיֶה דָּחוּק וּמִצְטַעֵר בְּיָמִים מוּעָטִים אֵלֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה׳ אוֹר עוֹלָם וְיִשְׂמַח לִבּוֹ וְיָגֵל כְּבוֹדוֹ. וּבְהַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ שֶׁהוּא עוֹלָם הַקַּיָּם וְהַבָּטוּחַ, הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ. וּמֵעַתָּה חִבַּת הַקֹּדֶשׁ הוּא הַיּוֹצֵר וּדְבֵקוּתוֹ בּוֹ, הֲלֹא הוּא בָּנָיו וְחַיָּיו וּמָמוֹנוֹ וּבְיֶתֶר שְׂאֵת.
