וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃

והיה עקב תשמעון. אִם הַמִּצְווֹת קַלּוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תשמעון.

ושמר ה' וגו'. יִשְׁמֹר לְךָ הַבְטָחָתוֹ (עי' תנחומא):

וִיהֵי חֳלַף דִי תְקַבְּלוּן יָת דִינַיָא הָאִלֵין וְתִטְרוּן וְתַעְבְּדוּן יָתְהוֹן וְיִטַר יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ יָת קְיָמָא וְיָת חִסְדָא דִי קַיִים לַאֲבָהָתָךְ

עקב. כמו לעולם עקב שכר באחרונה וטעם הפסוק הראשון שומר הברית ששמר ברית אברהם ואתם אם תהיו מאוהביו ישמור עוד הברית ואם היית מאוהביו ואהבך וברכך והרבך זה פירוש הברית והחסד:

ושמר ה' לך - כי לדור כשר הוא שומר הבטחת חסד אבות ואם לא תשמור המצות לא ישמור לך אלא לדור אחר.

והיה עקב תשמעון בשביל שתשמעון את המשפטים וגו'. ושמר ה׳‎ לך את הברית ואת החסד וגו'. שלדור כשר הוא שומר הבטחת חסד האבות כמו שפי׳‎ למעלה. ואם לא תשמור מצותיו לא ישמור לך החסד אלא לדור אחר כשר ישמרנו.

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: אִם הַמִּצְוֹת קַלּוֹת שֶׁבְּנֵי אָדָם דָּשִׁים בְּעִקְבֵיהֶם תִּשְׁמְעוּן. לֹא רָצָה לְפָרֵשׁ ״עֵקֶב״ זֶה מִלְּשׁוֹן ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי״ (בראשית כו ה) לְפִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ: הֲלֹא בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם נֶאֱמַר ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים״, וְלָמָּה הִזְכִּיר כָּאן מִשְׁפָּטִים בְּלֹא חֻקִּים? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלְּשׁוֹן ״עֵקֶב״ כּוֹלֵל הַחֻקִּים, וּרְמָזָם בִּלְשׁוֹן ״עֵקֶב״, לְפִי שֶׁהַשָּׂטָן וְהָאֻמּוֹת מוֹנִין עֲלֵיהֶם מִצַּד שֶׁאֵין טַעֲמָם נוֹדָע, וּבְסִבָּה זוֹ בְּנֵי אָדָם נוֹהֲגִין קַלּוּת בָּהֶם וְדָשִׁים אוֹתָם בֶּעָקֵב. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: אִם הַמִּצְוֹת קַלּוֹת כוּ׳. וְעַל כֵּן הִזְכִּירָם בִּלְשׁוֹן ״עֵקֶב״ וְלֹא בִּלְשׁוֹן חֻקִּים, לוֹמַר לְךָ שֶׁהַחֻקִּים שֶׁהִזְהַרְתִּיךָ עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה, אוּלַי מִצַּד שֶׁבְּנֵי אָדָם דָּשִׁין אוֹתָם בְּעִקְבֵיהֶם לֹא תִּהְיֶה זָהִיר וְזָרִיז בָּהֶם כְּמוֹ בַּמִּשְׁפָּטִים וְדִינִין שֶׁתּוֹעַלְתָּם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְךָ. עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאִם גַּם הַחֻקִּים הָרְמוּזִים בְּ״עֵקֶב״, אַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי אָדָם דָּשִׁים אוֹתָם בְּעִקְבֵיהֶם, מִכָּל מָקוֹם תִּהְיֶה זָהִיר בָּהֶם כְּמוֹ בַּמִּשְׁפָּטִים. וְ״אֵת״ הוּא לְשׁוֹן ״עִם״, כְּמִשְׁפָּטוֹ בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, שֶׁלְּשׁוֹן ״אֵת״ מַשְׁמַע כְּמוֹ ״עִם״, וּכְאִלּוּ אָמַר: שֶׁתִּשְׁמְעוּן הַחֻקִּים עִם הַמִּשְׁפָּטִים, וּשְׁנֵי חֶלְקֵי מִצְוֹת אֵלּוּ יִהְיוּ שָׁוִים בְּעֵינֶיךָ לְכָל דָּבָר. כִּי כְּמוֹ שֶׁאַתָּה נִזְהָר בַּמִּשְׁפָּטִים כָּךְ תִּהְיֶה נִזְהָר בַּחֻקִּים, וּלְאִידָךְ גִּיסָא בְּדֶרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ.

וּרְאָיָה לִדְבָרֵינוּ מִמָּה שֶׁמַּסִּיק בַּיַּלְקוּט (תתמו) ״וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן״, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מט ו): ״לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי״. אָמַר דָּוִד: אֵינִי מִתְיָרֵא מִן הַחֲמוּרוֹת מִפְּנֵי שֶׁהֵן חֲמוּרוֹת, אֲבָל אֲנִי מִתְיָרֵא מִן הַקַּלּוֹת שֶׁמָּא עָבַרְתִּי עֲלֵיהֶם, וְאַתָּה אָמַרְתָּ: הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן״. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב״ (שם יט יב). ״מָה רַב טוּבְךָ״ (שם לא כ), זֶה שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת קַלּוֹת, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. חִפַּשְׂתִּי בְּכָל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצָאתִי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וְאֵיךְ אָמַר דָּוִד: וְאַתָּה אָמַרְתָּ כוּ׳? וְאֵיךְ סָמַךְ בַּעַל הַמִּדְרָשׁ זֶה דְּבָרָיו לְפָסוּק ״וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן״? וּמַאי מַשְׁמַע שֶׁפָּסוּק ״מָה רַב טוּבְךָ״ מְדַבֵּר בִּשְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת קַלּוֹת? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ: ״וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים״, לָמָּה לֹא זָכַר גַּם הַחֻקִּים? וְעוֹד, אִם מִלַּת ״עֵקֶב״ תְּרַמֵּז אֶל הַמִּצְוֹת קַלּוֹת, הָיָה לוֹ לוֹמַר: ״וְאֵת הַמִּשְׁפָּטִים״, כִּי מִלַּת ״אֵת״ אֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְמַעְלָה.

אֶלָּא וַדַּאי ״עֵקֶב״ הַיְינוּ הַחֻקִּים, וְהֵם הַמִּצְוֹת שֶׁהֵם קַלּוֹת בְּעֵינֵי הַהֲמוֹן עָם. וּמִלַּת ״אֵת״ הוּא כְּמוֹ ״עִם״, וְהַיְינוּ הַךְ שֶׁאָמַר: הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, מִדְּתָלֵי הַחֻקִּים בַּמִּשְׁפָּטִים בְּאָמְרוֹ: שֶׁתִּשְׁמְעוּן הַחֻקִּים עִם הַמִּשְׁפָּטִים, שָׁוֶה וְדוֹמֶה לָהֶם. וְעַל זֶה דָּרַשׁ פָּסוּק ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ, פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם״, רוֹצֶה לוֹמַר: הַמְקַיֵּם הַחֻקִּים זֶהוּ דָּבָר שֶׁהוּא ״נֶגֶד בְּנֵי אָדָם״, שֶׁהוּא מִתְנַגֵּד אֶל רֹב בְּנֵי הָאָדָם, כִּי כְּרֻבָּם כֵּן מוֹנִין עֲלֵיהֶם. וְהַמְקַיְּמָם וַדַּאי אֵינוֹ מְצַפֶּה כִּי אִם לִשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין תּוֹעֶלֶת שֶׁלָּהֶם נִגְלֶה כְּמוֹ שֶׁנִּגְלֶה לַכֹּל תּוֹעֶלֶת הַמִּשְׁפָּטִים. וְהַמְקַיְּמָם חוֹסֶה בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יְקַפַּח שְׂכָרוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם״, שֶׁהֵם חוֹסִים בְּךָ בְּדָבָר שֶׁהוּא מִתְנַגֵּד לִבְנֵי אָדָם הַמּוֹנִין עֲלֵיהֶם. וְעַל זֶה מֵבִיא: ״גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב״, וְ״נִזְהָר״ הוּא לְשׁוֹן זֹהַר וּבְרִירוּת, כִּי עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַחֻקִּים הָרְמוּזִים בְּ״עֵקֶב״, הַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ לָעוֹלָם הַבָּא. זֶהוּ שֶׁאָמַר כָּאן: ״וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית״ וְגוֹ׳, מַסִּיק בַּיַּלְקוּט (תתמז): שֶׁיִּשְׁמֹר לְךָ שְׂכָרְךָ לָעוֹלָם הַבָּא.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר לְהַשְׁווֹת חֻקִּים לַמִּשְׁפָּטִים הוּא לִשְׁנֵי פָּנִים. הָאֶחָד הוּא, שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ עַל הַזְּרִיזוּת, לוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה מְזֹרָז בַּעֲשִׂיַּת הַמִּשְׁפָּטִים מִצַּד שֶׁבְּעֵינֶיךָ אַתָּה רוֹאֶה הַתּוֹעֶלֶת, כָּךְ תִּהְיֶה נִזְהָר גַּם בַּחֻקִּים הָרְמוּזוֹת בְּ״עֵקֶב״. וּלְאִידָךְ גִּיסָא, כְּשֵׁם שֶׁהַחֻקִּים, מֵאַחַר שֶׁאֵין תּוֹעַלְתָּם מֻרְגָּשׁ לְךָ, וַדַּאי אַתָּה מְקַיְּמָם לְשֵׁם שָׁמַיִם לֹא לְשֵׁם הֲנָאָתְךָ, כִּי אֵין הַהֲנָאָה מֻרְגֶּשֶׁת לְךָ לְשָׁעָה, כָּךְ הַמִּשְׁפָּטִים לֹא תְּקַיֵּם בַּעֲבוּר הֲנָאָתְךָ כִּי אִם בַּעֲבוּר שֶׁמִּצְוַת ה׳ עָלֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט קא-קב): ״מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ, מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי״, כְּשֵׁם שֶׁהַחֻקִּים שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם וַדַּאי אֵין כַּוָּנָתִי כִּי אִם לְמַעַן אֶשְׁמֹר חֻקֶּיךָ, חֻקִּים שֶׁחָקַקְתָּ לִי, כֵּן מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סַרְתִּי, לֹא בַּעֲבוּר תּוֹעַלְתִּי הַמֻּרְגָּשׁ, כִּי אִם בַּעֲבוּר שֶׁאַתָּה הוֹרֵתָנִי. וְעַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תו״כ ויקרא כ קכח): אַל יֹאמַר אָדָם אִי אֶפְשִׁי לֶאֱכוֹל חֲזִיר כוּ׳.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר סוֹף פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן: ״וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ, לֹא יְאַחֵר לְשׂוֹנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: בְּחַיָּיו מְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּלוֹ הַטּוֹב כְּדֵי לְטָרְדוֹ מִן עוֹלָם הַבָּא. וְקָשֶׁה: אִם הַגּוֹי מְקַיֵּם אֵיזוֹ מִצְוָה, לָמָּה קְרָאוֹ ״שׂוֹנְאוֹ״ בִּשְׁעַת קִיּוּם הַמִּצְוָה? אֶלָּא וַדַּאי לְפִי שֶׁהַגּוֹי אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְקַיֵּם אֵיזוֹ מִצְוָה מִן הַמֻּשְׂכָּלוֹת אֵינוֹ עוֹשֶׂה כִּי אִם בַּעֲבוּר הֲנָאָתוֹ הַמֻּרְגֶּשֶׁת לְשָׁעָה, עַל כֵּן דִּינוֹ בְּמַאי דִּפְסַק אַנַּפְשֵׁיהּ לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל אַתֶּם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם, אֶלָּא ״וְשָׁמַרְתָּ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ״, רוֹצֶה לוֹמַר: בַּעֲבוּר שֶׁאָנֹכִי צִוִּיתִיךָ תִּשְׁמְרֵם וְלֹא בַּעֲבוּר הֲנָאָתְךָ, וְאָז מִמֵּילָא יִהְיוּ הַמִּשְׁפָּטִים וְהַחֻקִּים שָׁוִים בְּעֵינֶיךָ. וְעַל זֶה אָמַר הַהֶקֵּשׁ: ״וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים״, וְאָז רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַקֶּרֶן שָׁמוּר לְךָ לְעוֹלָם הַבָּא, ״וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ״ וְגוֹ׳.

וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה: ״כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה׳ מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, וּפָסוּק זֶה כֻּלּוֹ מְיֻתָּר, כִּי כְּבָר נֶאֱמַר מִקֹּדֶם: ״כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן״. וְעוֹד לָמָּה תָּלָה אִבּוּדָם בְּאִבּוּד הַגּוֹיִם. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁפָּסוּק זֶה אֵינוֹ נִקְשָׁר כְּלָל עִם שֶׁלְּמַעְלָה, כִּי לְמַעְלָה דִּבֵּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה: ״וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח״ וְגוֹ׳, וְעַל הָעֲבוֹדָה זָרָה אָמַר ״כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן״, כָּפַל הָאִבּוּד לוֹמַר שֶׁהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה נִטְרָד מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, וְאַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁיֵּשׁ אִבּוּד אַחֵר שֶׁאֵינוֹ כִּי אִם מִן הָעוֹלָם הַבָּא לְבַד, וְהוּא מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם הָ״עֵקֶב״ הַמְרַמֵּז לַחֻקִּים, לְפִי שֶׁאֵין תּוֹעַלְתָּם נִגְלֵית לְשָׁעָה, וְאָז מִסְּתָמָא אֲפִלּוּ מַה שֶּׁמְּקַיֵּם מִן הַמִּצְווֹת אֵינוֹ מְקַיֵּם כִּי אִם בַּעֲבוּר הֲנָאַת שָׁעָה, וְעָלָיו אָמַר: ״כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה׳ מַאֲבִיד״, וְהוּא הָאִבּוּד הָאָמוּר לְמַעְלָה, ״וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ״ מִן עוֹלָם הַבָּא, ״כֵּן תֹּאבֵדוּן״ מִן עוֹלָם הַבָּא. וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר וְאָמַר: ״עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן״, לְפִי שֶׁלֹּא תִשְׁמְעוּן הַמִּצְווֹת הָרְמוּזוֹת בְּ״עֵקֶב״, מַשְׁמָע שֶׁמִּי שֶׁמְּקַיֵּם מַה שֶּׁרָמוּז בְּ״עֵקֶב״ אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן שָׁמוּר לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן: ״וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד״, וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.

וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְגוֹ׳. בְּמִלַּת ״לְךָ״ רָצָה לְתָרֵץ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ״, וַהֲלֹא הַשְּׁבוּעָה לֹא הָיְתָה עַל תְּנַאי, וְאַף אִם לֹא יִהְיוּ זוֹכִים, וְכִי בַּעֲבוּר זֶה לֹא יְקַיֵּם ה׳ אֶת הַשְּׁבוּעָה? אֶלָּא שֶׁאִם לֹא תִּזְכֶּה אָז יִשְׁמֹר ה׳ אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲבָל לֹא לְךָ כִּי אִם לְדוֹר אַחֵר, אוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ (שמות לב י), וְאִם תִּזְכֶּה - יִשְׁמֹר לְךָ הַבְטָחָתוֹ לְדוֹר זֶה. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״לְךָ״ כִּמְדַבֵּר לְיָחִיד, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְחִיל כִּמְדַבֵּר לְרַבִּים, מִכָּל מָקוֹם הִזְכִּיר ״לְךָ״ לְרַמֵּז גַּם עַל שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם עוֹשִׂין מָדוֹר לְכָל צַדִּיק בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

וְאָמַר בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים. בְּרַבָּתִי דָּרַש כִּי כָּל הָעַמִּים יְבָרְכוּךָ כוּ׳, עַל דֶּרֶךְ מַלְאָךְ רַע יַעֲנֶה אָמֵן. וְהִקְשָׁה מהרי״א עַל זֶה וְאָמַר, מַה יִּתְרוֹן לְיִשְׂרָאֵל בָּזֶה. וְאוֹמֵר אֲנִי, לְפִי שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עֵינֵי ה׳ דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תְּחִלָּה, וְעַל יְדֵי אוֹתָהּ דְּרִישָׁה הוּא דּוֹרֵשׁ כָּל שְׁאָר אֲרָצוֹת, כִּי כָּל הָאֲרָצוֹת מִתַּמְצִית אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתִים, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ יְבָרְכוּ כָּל הָעַמִּים אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי בִּשְׁלוֹמָם יִהְיֶה שָׁלוֹם גַּם לָהֶם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיז א-ב): ״הַלְלוּ אֶת ה׳ כָּל גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים, כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ״. וּלְפִיכָךְ ״וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים״, כִּי מִשֶּׁלְּךָ יִתְּנוּ לְךָ. וְדַוְקָא ״אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ״, הַמְּסוּרִים תַּחַת יָדְךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״ (במדבר יד ט), וְלֹא אוֹתָן שֶׁאֵינָן מְסוּרִין בְּיָדְךָ, כִּי גֵּזֶל הַגּוֹי אָסוּר.

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ וְהָיָה מַה יִהְיֶה, אִם הַשְּׁמִירָה שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּסָמוּךְ, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְשָׁמַר, וּמַה צֹרֶךְ בְּתֵיבַת וְהָיָה? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ עֵקֶב וְלֹא אָמַר אִם תִּשְׁמְעוּן כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא כו:ג) ״אִם בְּחֻקֹּתַי״. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (תנחומא) אִם מִצְווֹת שֶׁהָאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תִּשְׁמְעוּן, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ.

וְיִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מב,ג) אֵין וְהָיָה אֶלָּא שִׂמְחָה. וְהִנֵּה אֲדוֹן הַנְּבִיאִים בָּא בְּנוֹעַם דְּבָרָיו לְהָעִיר בְּמוּסָר נָעִים כִּי אֵין לָאָדָם לִשְׂמוֹחַ אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת, אָז יִשְׂמַח לִבּוֹ וְיָגֵל כְּבוֹדוֹ, אֲבָל כָּל עוֹד שֶׁיָּחוּשׁ שֶׁחָסֵר אַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה׳, בֵּין מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה בֵּין מִצְווֹת עֲשֵׂה, עָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ב׳) ״וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה״. וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיָה - שִׂמְחָה תִּהְיֶה לְךָ עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, פֵּרוּשׁ עֵקֶב הוּא סוֹף וְתַכְלִית, כְּדֶרֶךְ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּלָשׁוֹן זֶה בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה (סוטה מט:) בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא וְכוּ׳, כִּי בִּגְמַר זְמַן בִּיאָתוֹ יִקָּרֵא עִקְּבוֹת. כְּמוֹ כֵן אָמַר עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֶת הַמִּשְׁפָּטִים וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אָז הוּא זְמַן הַשִּׂמְחָה, וְכָל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לָזֶה אֵין לוֹ מָקוֹם לִשְׂמוֹחַ, וּכְמַאֲמַר חֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל (חובות הלבבות שער הפרישות פרק ד׳) שֶׁהַפָּרוּשׁ אֶבְלוֹ בְּלִבּוֹ וְצַהֲלָתוֹ בְּפָנָיו, כִּי אֵין נָכוֹן לִשְׂמוֹחַ מִי שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמוֹד בְּבוּשָׁה וּכְלִמָּה לִפְנֵי מֶלֶךְ הַגָּדוֹל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִי שֶׁמְּחֻיָּב רֹאשׁוֹ לַמֶּלֶךְ. וּכְפִי זֶה שִׁעוּר עֵקֶב הוּא סוֹף שְׁמִיעַת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין שִׂמְחָה לָאִישׁ אֶלָּא בְּסוֹף הַשְּׁמִיעָה, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא גָּמַר אָדָם עֲבוֹדָתוֹ לֹא יַאֲמִין בְּצִדְקוֹת מַעֲשָׂיו, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב טו,טו) ״הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין״:

עוֹד נִתְכַּוֵּן שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּלְמוֹד הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה וְלֹא בְּעִצָּבוֹן, כִּי דִּבְרֵי תוֹרָה אֲסוּרִין לְאָבֵל (יורה דעה סימן שפד).

עוֹד רָמַז עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים יט:ט) ״פִּקּוּדֵי ה׳ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב״, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיָה - הַשִּׂמְחָה תִּהְיֶה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, וּפֵרוּשׁ עֵקֶב - שְׂכַר עֵסֶק הַתּוֹרָה תְּשַׂמְּחֵהוּ, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז הַתַּנָּא בְּאָמְרוֹ (אבות ד:ב) מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וְכוּ׳ שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, שֶׁהִיא הַשִּׂמְחָה.

עוֹד רָמַז לְמַה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זהר ח״ג רי״ג) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דְּלֵית חֶדְוָותָא קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיָה סְתָם - שִׂמְחָה כְּלָלִית לְמַלֵּא עוֹלָם, וּכְשֶׁהוּא שָׂמֵחַ כָּל הָעוֹלָם בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן ״עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן״ וְגוֹ׳. וְרָמַז בְּתֵבַת עֵקֶב מִדַּת הַתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה אָדָם הוֹלֵךְ עָקֵב לְצַד גֻּדָּל בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וְאָז יַשְׂכִּיל לִשְׁמֹעַ בַּלִּמּוּדִים. וְהוּא אָמְרוֹ תִּשְׁמְעוּן, גַּם בְּכִנּוּי לַנִּשְׁמָעִים, לוֹמַר שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שֶׁאָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ כַּעֲקֵבִים יִתְגַּלּוּ לוֹ וְיָבִין סִתְרֵי תּוֹרָה.

וְאֶפְשָׁר שֶׁרָמַז בְּאוֹת הַנּוּ״ן שֶׁיַּשִּׂיג וְיָבִין חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה, וּלְדֶרֶךְ זֶה גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא תִּשְׁמְעוּן שֶׁאִם יַשִּׂיג מַדְרֵגַת הָעֲנָוָה יַשִּׂיג לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה. וְאָמְרוֹ וּשְׁמַרְתֶּם וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, שֶׁעַל יְדֵי הַשְׂכָּלָה בַּתּוֹרָה יַשִּׂיג לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, שֶׁהַתּוֹרָה מַגְּנָא וּמַצְּלָא מִן הַחֵטְא שֶׁהִיא הַשְּׁמִירָה, גַּם מְבִיאָה לִידֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת שֶׁהוּא הַמַּעֲשֶׂה.

וְשָׁמַר וְגוֹ׳. אָמְרוֹ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, וּלְפִי מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב הוּא גְּזֵרַת הַדִּבּוּר וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״יִשְׁמֹר ה׳״ וְגוֹ׳, וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה לְאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁהַגְּזֵרָה הִיא ״עֵקֶב״, וּלְאֶחָד מֵהַדְּרָכִים הַגְּזֵרָה הִיא ״תִּשְׁמְעוּן״ יָבוֹא עַל נָכוֹן אָמְרוֹ וְשָׁמַר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו.

לְךָ אֶת הַבְּרִית וְגוֹ׳. קָשֶׁה, שֶׁמִּדְּבָרָיו כָּאן מַשְׁמַע שֶׁאַחַר שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיִשְׁמְרוּ וְיַעֲשׂוּ כָּל הַמִּשְׁפָּטִים, בָּזֶה יִזְכּוּ לִשְׁמֹר לָהֶם הַבְטָחָתוֹ. וּמִמַּה שֶׁאָמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ עַצְמָהּ (דברים ט:ה) ״לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹ׳ כִּי בְּרִשְׁעַת וְגוֹ׳ וּלְמַעַן הָקִים״ וְגוֹ׳ - זֶה יַגִּיד שֶׁהֲגַם שֶׁאֵין לָהֶם צְדָקָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיְּקַיֵּם ה׳ אֶת הַשְּׁבוּעָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לֹא בְּצִדְקָתוֹ בָּא וְיָרַשׁ מַה שֶׁיָּרַשׁ. וְאוּלַי כִּי כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ הָיְתָה בִּשְׁבִיל שְׁבוּעַת הָאָבוֹת, וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר - אִם יִשְׁמְרוּ וְיַעֲשׂוּ, יִשְׁמֹר ה׳ הַמַּתָּנָה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן וְשָׁמַר ה׳, וְאִם לֹא יִשְׁמְרוּ, תִּהְיֶה קִיּוּם הַשְּׁבוּעָה בַּזְּמַן הַמּוּעָט שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וִישַׁלְּחֵם לְנַפְשָׁם.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁהַבְטָחַת אַבְרָהָם מָצִינוּ שֶׁאָמַר לוֹ שְׁנֵי הַבְטָחוֹת: א׳ לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וִיבִיאָם אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, דִּכְתִיב (בראשית טו:יד) ״וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה״, ב׳ לָתֵת לוֹ מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת וְעֶשֶׂר אֻמּוֹת. וְהֵן עַתָּה, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ צַדִּיקִים כַּמִּצְטָרֵךְ, כְּאָמְרוֹ ״לֹא בְצִדְקָתְךָ״ וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן קִיֵּם ה׳ לִבְנֵיהֶם הַבְטָחָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וֶהֱבִיאָם אֶל הָאָרֶץ וְהִנְחִילָם שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק. וַהֲלֹא תִמְצָא שֶׁאֲפִלּוּ שִׁעוּר הַצָּרִיךְ לָהֶם לֹא נָחֲלוּ, שֶׁהֲרֵי בְּנֵי יוֹסֵף עוֹמְדִים וְצוֹוְחִים שֶׁלֹּא הִסְפִּיקָם נַחֲלָתָם (יהושע יז:יד), הֲרֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה לְיָדָם הַבְטָחַת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת וְעֶשֶׂר אֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר מֹשֶׁה וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְגוֹ׳ וְשָׁמַר ה׳ וְגוֹ׳ אֶת הַבְּרִית וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לָתֵת מִנְּהַר מִצְרַיִם וְעֶשֶׂר אֻמּוֹת בִּשְׁלֵמוּת.

אוֹ אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי עַל שֶׁבַע אֻמּוֹת אוֹמֵר אֶת הַבְּרִית, וְעַל תַּשְׁלוּם הָעֲשָׂרָה הוּא אוֹמֵר וְאֶת הַחֶסֶד, כִּי מַתְּנַת הַשָּׁלֹשׁ הוּא חֶסֶד מֻפְלָא שֶׁהֵם מִלְּבַד אֶרֶץ כְּנַעַן. וְהַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִרְאֶה כִּי הֵם כְּלָלוּת רוֹב הָעוֹלָם, כִּי אֱדוֹם עַמּוֹן וּמוֹאָב הֵם פִּנָּה גְּדוֹלָה, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא י.) שֶׁאָמְרוּ עֲתִידָה מַלְכוּת אֱדוֹם שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם. מֵעַתָּה יֵשׁ בְּמַתָּנָה זוֹ כָּל הָעוֹלָם בִּכְלָל וְחֶסֶד מֻפְלָג יִקָּרֵא, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ״וְאֶת הַחֶסֶד״. וְתֵדַע שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל לַהַבְטָחָה הַנִּזְכֶּרֶת, וְאוֹתָהּ אָנוּ מְבַקְשִׁים וּמְצַפִּים לְהַנְחִיל עֶלְיוֹן לָנוּ גּוֹיִם רַבִּים.

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְגוֹ׳, לֹא תִצְטָרְכוּ לִזְכּוֹת בְּטוּב ה׳ וּבְחַסְדּוֹ מִצַּד שְׁבוּעַת הָאָבוֹת, אֶלָּא תִזְכּוּ מִצַּד עַצְמְכֶם לִשְׁמֹר ה׳ לָכֶם הַבְּרִית וְגוֹ׳ שֶׁנִּשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵיכֶם, כִּי אֵינוֹ דוֹמֶה הַבָּא לִזְכּוֹת בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ כְּמוֹ לִזְכּוֹת בִּשְׁבִיל אֲבוֹתָיו. וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר לְךָ אֶת הַבְּרִית וְלֹא אָמַר ״וְשָׁמַר לְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ תֵּיבַת ״לְךָ״ עִם תֵּיבַת ״הַבְּרִית״ לְהָעִירְךָ לִדְבָרֵינוּ. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ וְשָׁמַר, פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל הַבְטָחוֹת ה׳, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּרִיתוֹ, הֵם בְּטוּחִים וּשְׁמוּרִים לְעוֹלָם וָעֶד. וּדְבָרִים אֵלּוּ כֵּנִים הֵם, שֶׁהֲלֹא אַבְרָהָם זָכָה לְכָל הַכָּבוֹד לְצַד מַעֲשָׂיו, וְאִם יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְרוּ תּוֹרַת ה׳ לָמָּה יִגָּרְעוּ לָבֹא בְּכֹחַ זְכוּת אָבוֹת? וְאַדְרַבָּה, שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל מִשֶּׁל אֲבוֹתֵיהֶם, כִּי הֵם עָמְדוּ עַל הַר סִינַי, וְגַם הֱיוֹתָם מְצֻוִּים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאָבוֹת שֶׁלֹּא נִתְּנָה לָהֶם הַתּוֹרָה. וּמֵעַתָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַבָּנִים כְּשֶׁיֵּטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם מִכֹּחַ הָאָבוֹת.