דְּבָרִים ז׳ · כ״ג

וּנְתָנָ֛ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנֶ֑יךָ וְהָמָם֙ מְהוּמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק ממשיך את הבטחת הניצחון: ״ונתנם ה׳ אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם״. רש״י עוסק בניקוד ״והמם״ - נקוד כולו קמץ, לפי שאין המ״ם האחרונה מן היסוד, והרי הוא כמו ׳והם אותם׳. רשב״ם מבאר גם הוא שהמילה מגזרת ״המה יהמה״, ושפירושה שה׳ יריע ויקים עליהם קול מהומה גדולה במלחמה עד השמדם, ומדייק מן הצורה הדקדוקית. כלומר ה׳ יטיל על האויבים בהלה ומבוכה עצומה בשעת הקרב, ומתוך אותה מהומה תבוא מפלתם המוחלטת. הניצחון מתואר לא רק כהכאה פיזית אלא כשבירת רוחם של האויבים.
מבוסס על רש״י, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והמם. נָקוּד קָמָץ כֻּלּוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מ"ם אַחֲרוֹנָה מִן הַיְסוֹד, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ וְהָם אוֹתָם, אֲבָל "וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ" (ישעיהו כ"ח) כֻּלּוֹ יְסוֹד, לְפִיכָךְ חֶצְיוֹ קָמָץ וְחֶצְיוֹ פַּתָּח, כִּשְׁאָר פֹּעַל שֶׁל שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִמְסְרִנוּן יְיָ אֱלָהָךְ קֳדָמָךְ וִישַׁגֵשִׁנוּן שִׁגוּשׁ רַב עַד דְיִשְׁתֵּצוּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

והמם מהומה גדולה - על כרחך וְהָמָם כמו: וסבב בית אל. שמם מן שממה על הר ציון ששמם. וממין כפולים ופירושו והרעים קול מהומה גדולה במלחמה עד השמדם ואלו היה פירושו של מ"ם אחרונה כמו אותם היה לו לכתוב וַהֲמָמָם אבל מגזרת המה יהמה לבי אומר וְהָמָם והמה אותם כמו מן עשה עצבי עָשָׂם ומן כאשר ראה יעקב ויאמר יעקב כאשר ראם ראה אותם והמם מגזרת המה יתפרש המה אותם. ואם תאמר לפרש גם את זו כמו והמה אותם אי אפשר לומר כן, לפי שהלשון המיון נתלה בגוף האדם לבי ככנור יהמה מעצמו ואם היה המיון עושה לאחרים צריך להדגישו וְהִמֵּם. כמו: כָּלָה שארי מעצמו אויבי כִלָּם לאחרים. כִלָּה ה' את חמתו, ישנה הכתם הטוב, מעצמו, לפיכך רפי ולאחרים יאמר וְשִׂנָּא את בגדי כלאו, וַיְשַׁנֶּהָ ואת נערותיה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל