וְשָׁ֣מַרְתָּ֔ אֶת־מִצְוֺ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו וּלְיִרְאָ֥ה אֹתֽוֹ׃

כמסקנה מן הייסור החינוכי מצווה הכתוב: ״ושמרת את מצות ה׳ אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו״. לפי פשט הדברים, כפי שמתרגם אונקלוס ״למהך באורחן דתקנן קדמוהי״, ההליכה בדרכי ה׳ פירושה ללכת בדרכים הישרות והנכונות לפניו. הפסוק מסכם את המסר של הפרשה עד כה: ההכרה בכך שה׳ מייסר את ישראל כאב את בנו צריכה להוביל לשלושה יסודות - שמירת המצוות, הליכה בדרכי ה׳ ויראתו. אלה הם התגובה הראויה לכל הטובה והחינוך שקיבל העם במדבר, ובהם מותנית הברכה בארץ.