דְּבָרִים ט׳ · א׳

שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיּוֹם֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם׃

במילים פשוטות

הפסוק פותח בקריאה ״שמע ישראל״: אתה עובר היום את הירדן לבוא ולרשת גויים גדולים ועצומים ממך, ערים גדולות ובצורות עד השמים. רש״י מדייק בלשון ״ועצמים ממך״ - אתה עצום, אך הם עצומים ממך, כלומר ישראל אינם חלשים אלא שהאויב חזק אף מהם. אבן עזרא מבאר ״אתה עובר היום״ - בזמן הזה, או שטעמו ׳חשוב כי אתה עובר היום׳. הכתוב פותח את הנושא של כיבוש הארץ תוך הדגשה שהעמים היושבים בה חזקים וביצוריהם עצומים. הצגה זו מכינה את הרקע להמשך, שבו יובהר שהניצחון תלוי בה׳ ולא בכוחו של ישראל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

גדלים ועצמים ממך. אַתָּה עָצוּם וְהֵם עֲצוּמִים מִמְּךָ (ספרי דברים י"א):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתְּ עָבֵר יוֹמָא דֵין יָת יַרְדְנָא לְמֵיעַל לְמֵירַת עַמְמִין רַבְרְבִין וְתַקִיפִין מִנָךְ קִרְוִין רַבְרְבָן וּכְרִיכָן עַד צֵית שְׁמַיָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אתה עובר היום. בזמן הזה או טעמו חשוב כי אתה עובר היום:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אתה עבר היום לזמן אחר. ד״‎א חשוב כאילו אתה עבר היום.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר וְגוֹ׳. אָמְרוֹ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל פֵּרוּשׁ, תְּנוּ דַּעְתְּכֶם לְמַאֲמָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם ״אַתָּה עוֹבֵר״, מָה רְצוֹנִי לוֹמַר לָכֶם בָּזֶה ״אַתָּה עוֹבֵר״, וְהַשְׂכִּילוּ כַּוָּנָתִי בְּמַאֲמָר זֶה מַה הוּא. וְהוּא עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִתְכַּוֵּן לְהָעִירָם עַל מַה שֶׁאֵרַע אֵלָיו שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹבֵר, וְלָזֶה אָמַר אַתָּה לוֹמַר וְלֹא אֲנִי, וְהַטַּעַם כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ג,יא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לִפְתֹּחַ לָהֶם פֶּתַח שֶׁיְּבַקְשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים, עַד כָּאן. וְחָשׁ שֶׁמָּא לֹא יָבִינוּ אֶת דְּבָרָיו וְהִקְדִּים לוֹמַר ״שְׁמַע״, פֵּרוּשׁ, הָבֵן. וְאָמְרוֹ הַיּוֹם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּינָם לְבֵינוֹ שֶׁהֵם עוֹבְרִים וְהוּא אֵינוֹ עוֹבֵר הוּא דַּוְקָא הַיּוֹם, אֲבָל בִּזְמַן אַחֵר יַעֲבֹר גַּם הוּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ב קכ.) בְּפָסוּק ״כִּימֵי צֵאתְךָ״ וְגוֹ׳ כִּי לֶעָתִיד מֹשֶׁה יַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל