וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י ק֣וּם רֵ֤ד מַהֵר֙ מִזֶּ֔ה כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הוֹצֵ֖אתָ מִמִּצְרָ֑יִם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם מַסֵּכָֽה׃

הפסוק מתאר את דברי ה׳ למשה בעקבות חטא העגל: ״קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים, סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה״. לפי פשט הדברים, כפי שמתרגם אונקלוס, ה׳ מודיע למשה בעודו בהר על החטא שנעשה למטה ומצווהו לרדת במהירות. הביטוי ״סרו מהר מן הדרך״ מדגיש את חומרת הנפילה - זמן קצר לאחר הציווי כבר סטו העם ועשו להם עגל מסכה. הפסוק ממחיש עד כמה מהירה ופתאומית היתה נפילת ישראל לעבודה זרה, ומשמש חוליה מרכזית בהוכחה שהעם אינו ראוי לארץ בזכות צדקתו אלא זוכה בה מחסד ה׳ בלבד.