וָֽאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כׇּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ׃

ואתנפל לפני ה' כראשנה ארבעים יום. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל"ב) וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל ה' אוּלַי אֲכַפְּרָה, בְּאוֹתָהּ עֲלִיָּה נִתְעַכַּבְתִּי אַרְבָּעִים יוֹם, נִמְצְאוּ כָלִים בְּכ"ט בְּאָב, שֶׁהוּא עָלָה בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, בּוֹ בַיּוֹם נִתְרַצָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחוֹת (שם ל"ד) עָשָׂה עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם, נִמְצְאוּ כָלִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בּוֹ בַיּוֹם נִתְרַצָּה הַקָּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ (במדבר י"ד), לְכָךְ הֻקְבַּע לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה, וּמִנַּיִן שֶׁנִּתְרַצָּה בְרָצוֹן שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּאַרְבָּעִים שֶׁל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת (דברים י') וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, מַה הָרִאשׁוֹנִים בְּרָצוֹן אַף הָאַחֲרוֹנִים בְּרָצוֹן, אֱמֹר מֵעַתָּה אֶמְצָעִיִּים הָיוּ בְּכַעַס:

וְאִשְׁתַּטָחִית קֳדָם יְיָ כְּקַדְמֵיתָא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן לַחְמָא לָא אֲכָלִית וּמַיָא לָא אִשְׁתֵּיתִי עַל כָּל חוֹבֵיכוֹן דִי חַבְתּוּן לְמֶעְבַּד דְבִישׁ קֳדָם יְיָ לְאַרְגָזָא קֳדָמוֹהִי

ואתנפל. זהו שאמר ועתה אעלה אל ה':

וטעם ואתנפל. נופל על פניו ארצה:

ואתנפל לפני ה׳‎ כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה מה שפירש״‎י כאן ויאמר למשה סלחתי כדברך, אינו הכתוב שכתב בפרשת שלח על המרגלים ויאמר ה׳‎ סלחתי כדברך אלא הוא לשונו של רש״‎י. דהא קים לן בי״‎ז בתמוז תיכף ליצ״‎מ נעשה העגל והמרגלים לא נשתלחו עד בכ״‎ט בסיון של אחר כן.

כראשנה לא קאי הוא אואתנפל שהרי עדיין לא בקש עליהם רחמים על העגל אל קאי הוא אארבעים יום וארבעים לילה. כלומר עמדתי בהר ארבעים יום וארבעים לילה בלא אכילה ושתיה כמו שעשיתי פעם ראשונה. וארבעים יום הללו התחילו מתחלת ליל שביעי בשבת י״‎ח תמוז עד תחלת ליל חמישי בשבת כ״‎ט באב, ובמ׳‎ יום הללו לא עלה בהר אלא נתפלל באהלו שנטה לו מחוץ למחנה כמו שפי׳‎ בפרשת תשא.