וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַ֘חְתִּי֮ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹת֤וֹ טָחוֹן֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָר֔וֹ אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר׃

טחון. לְשׁוֹן הוֹוֶה, כְּמוֹ הָלוֹךְ וְכַלּוֹת, מולא"נט בְּלַעַז:

וְיָת חוֹבָתְכוֹן דִי עֲבַדְתּוּן יָת עֶגְלָא נְסֵבִית וְאוֹקֵדִית יָתֵהּ בְּנוּרָא וְשָׁפִית יָתֵהּ בְּשׁוּפִינָא יָאוּת עַד דִי הֲוָה דַקִיק לְעַפְרָא וּרְמֵת יָת עַפְרֵהּ לְנַחֲלָא דְנָחֵת מִן טוּרָא

ואת חטאתכם. נקרא העגל חטאת. על כן הוסיף לבאר ואמר את העגל:

ואכת. לעפר. דק כעפר הארץ:

ואת חטאתכם העגל והוא חטאת.

דק לעפר הלמ״‎ד נקודה בשו״‎א.

וְאֶת חַטַּאתְכֶם וְגוֹ׳ לָקַחְתִּי וְגוֹ׳. רָמַז שֶׁבְּמַעֲשֵׂהוּ בָּעֵגֶל פָּעַל גַּם כֵּן בִּבְחִינַת הַחֵטְא וְשָׂרַף כֹּחַ הָרַע שֶׁנַּעֲשָׂה מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא בְּפָסוּק (שמות לב:כ) ״וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ״.