דְּבָרִים ט׳ · ז׳

זְכֹר֙ אַל־תִּשְׁכַּ֔ח אֵ֧ת אֲשֶׁר־הִקְצַ֛פְתָּ אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר לְמִן־הַיּ֞וֹם אֲשֶׁר־יָצָ֣אתָ ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּֽאֲכֶם֙ עַד־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהֹוָֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

כהוכחה לכך שישראל אינם צדיקים מצווה הכתוב: ״זכר אל תשכח את אשר הקצפת את ה׳ אלהיך במדבר, למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם ה׳״. אבן עזרא מבאר שהלמ״ד ב״למן היום״ נוספת, וש״במדבר״ פירושו אחר שנסעו מחורב. חזקוני מסכים שהקצף במדבר היה לאחר הנסיעה מחורב. הפסוק פותח את סקירת החטאים שנועדה להוכיח שאין לישראל צדקה עצמית: מיום צאתם ממצרים ועד עתה מרדו בה׳ שוב ושוב. הזיכרון של המרי המתמשך הוא הראיה החותכת נגד כל מחשבה שהעם זוכה בארץ בזכות צדקתו.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

הֱוֵי דְכִיר לָא תִנְשֵׁי יָת דִי אַרְגֶזְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּמַדְבְּרָא לְמִן יוֹמָא דִי נְפַקְתָּא מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַד מֵיתֵיכוֹן עַד אַתְרָא הָדֵין מְסָרְבִין הֲוֵיתוּן קֳדָם יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

למ״‎ד למן היום נוסף וכן רבים:

במדבר. אחר שנסעו מחורב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אשר הקצפת במדבר אחר שנסעו מחורב.

מקור: ספריא · נחלת הכלל