וַיֹּ֣אמֶר דָּוִיד֮ לְשָׂרֵ֣י הַלְוִיִּם֒ לְהַעֲמִ֗יד אֶת־אֲחֵיהֶם֙ הַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים בִּכְלֵי־שִׁ֛יר נְבָלִ֥ים וְכִנֹּר֖וֹת וּמְצִלְתָּ֑יִם מַשְׁמִיעִ֥ים לְהָרִֽים־בְּק֖וֹל לְשִׂמְחָֽה׃ {פ}

ומצלתים משמיעים. המשמיעים קול גדול וכן נאמר בצלצלי שמע (תהלים ק״ן):

לשמחה. לעורר השמחה בעת העלות הארון:

להרים בקול. כמו להרים קול, או יהיה פעל להרים הלבבות ע"י קול וע"י שמחה:

ומצלתים. (צנב"ש בלע"ז) והם רקועים מנחשת יקשקשו זה בזה כשיכו בתוף אשר הם קבועים בה: