וְהַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים הֵימָ֥ן אָסָ֖ף וְאֵיתָ֑ן בִּמְצִלְתַּ֥יִם נְחֹ֖שֶׁת לְהַשְׁמִֽיעַ׃

במצלתים. ר״ל המה הקישו במצלתים של נחושת להשמיע קול גדול:

והמשוררים. מפרש מה עשו עתה, שהמשוררים (הנזכר בפסוק יז) היו במצלתים, ומן השוערים (הנחשבים בפסוק יח), נגנו חצים בנבלים על עלמות וחצים בכנורות על השמינית, והם מיני נגונים, או כלי שיר (ועזזיא לא נחשב תחלה, שהוא לא היה מן השוערים). והנה כפי הדין אין לשוערים לסייע למשוררים (רמב"ם ה' כה"מ פ"ג), רק בכאן לא היה שיר לעבודה בבהמ"ק, דהא כפי הדין אין מוסיפים על ששה נבלים ולא פוחתין מתשעה כנורות (רמב"ם שם), וכאן היו שמונה נבלים וששה כנורות, והצלצל אחד לבד וכאן היו המצלתים שלשה, כי היו רק לכבוד הארון: