ה֤וֹד וְהָדָר֙ לְפָנָ֔יו עֹ֥ז וְחֶדְוָ֖ה בִּמְקֹמֽוֹ׃

הוד והדר. יסוד ההוד וההדר המה לפניו:

וחדוה. ענין שמחה:

הוד והדר לפניו. כי מעשיו הם בתכלית היופי וההדר וזה מבואר למי שעיין בנמצאות הטבעיות עז וחדוה תמצא במדרגת ה' יתברך כי לו לבדו העוז לעשות כל אשר יחפוץ ואפילו לשנות סדר המציאות ולו לבדו תכלית השמחה כי השמחה הנפלאה היא בהשגות הרוחניות וזה מבואר מאד כי אנחנו נשמח יותר לאין שיעור בדבר עיוני כשהשגנו אותו ממה שנשמח בהשגות החומריות ובהיות הענין כן הנה יתבאר שתכלית השמחה היא אצל ה' יתברך כי כל מה שתהיה ההשגה יותר נכבדת תהיה השמחה בו יותר ולהיות השגת ה' יתברך יותר נכבדת לאין שעור מהשגת זולתו (כמו שבארנו בחמישי מספר מלחמות ה' ובראשון ממנו). הנה התבאר שהשמחה האמיתית היא במקומו. ולזה אמרו בברכות החתן שהשמחה במעונו להעיר שאלו השמחות הגופיות אינן ממה שראוי שישמה האדם בהן אבל השמחה האמיתית היא במדרגת ה' ית' ולזה ישתדל כל אדם להשיג אותו לפי כחו וכפי שעוד השגתו ישיג מהשמחה: