וְעַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֤רְתָּ עַֽל־עַבְדְּךָ֙ וְעַל־בֵּית֔וֹ יֵאָמֵ֖ן עַד־עוֹלָ֑ם וַעֲשֵׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃

יאמן. יקוים להיות המלכות מזרעי עד עולם:

יאמן. מל׳ האמנה וקיום:

יאמן. ושם (כה) הקם, ופי' עזרא שא"צ להתפלל שיקים ה' דברו רק שיאמן דהיינו בל יטעו העולם שההבטחה לא תתקיים, כמו בזמן הגלות שהגם שבאמת יקים ה' את דברו באחרית הימים יש הבלתי מאמינים בזה, וכן הוסיף ויאמן ויגדל שמך (ושם לא נמצא מלת ויאמן), ר"ל שע"י שיאמן עי"כ יגדל שמך, כי בזמן הגלות יש חילול השם, ורק בזה יגדל שמך ע"י שבית דוד נכון לפניך תמיד, וע"כ השמיט מלת יהיה הכתוב שם: