וַיִּלְכֹּד֩ דָּוִ֨יד מִמֶּ֜נּוּ אֶ֣לֶף רֶ֗כֶב וְשִׁבְעַ֤ת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וַיְעַקֵּ֤ר דָּוִיד֙ אֶת־כׇּל־הָרֶ֔כֶב וַיּוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ מֵ֥אָה רָֽכֶב׃

ושבעת אלפים פרשים. ובש״ב נאמר אלף ושבע מאות כי לא זכר רק החשובי׳ שבהם:

ויעקר. כי אסור להרבות סוסים כמ״ש בתורה:

ויעקר. הסיר העיקר והם הרגלים שהם העיקר בבהמה וכן ועשית סירותיו לדשנו (שם כז) ור״ל להסיר הדשן:

אלף רכב. ובשמואל (שם, ד) אלף ושבע מאות פרשים, ופירש עזרא שהיו אלף רכב, והפרשים הנזכר שם הם ראשי הפרשים, שכל פרש (רוכב סוס) היה מעשר סוסים, ואחד פרש ממונה עליהם, והיו א"כ שבעת אלפים פרשים:

וילכוד דוד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים. והנה בספר שמואל כתוב אלף ושבע מאות פרשים וידמה שיאמר בזה כי בפעם אחת לקח ממנו אלף ושבע מאות פרשים ואחר כן כשבא לערי הדרעזר לקח המספר הנשאר מהפרשים: