וַיֹּ֨אמֶר אׇרְנָ֤ן אֶל־דָּוִיד֙ קַֽח־לָ֔ךְ וְיַ֛עַשׂ אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יו רְאֵה֩ נָתַ֨תִּי הַבָּקָ֜ר לָעֹל֗וֹת וְהַמּוֹרִגִּ֧ים לָעֵצִ֛ים וְהַחִטִּ֥ים לַמִּנְחָ֖ה הַכֹּ֥ל נָתָֽתִּי׃

קח לך. את הגורן:

ויעש. משלי יעשה עולות את הטוב בעיניו ראה וכו׳:

לעצים. להבעיר האש על המזבח:

והמוריגים. כעין לוח עץ ובתחתיתו תחובים אבנים דקים ובו דשים התבואה וכן למורג חרוץ (ישעיה מא):

ראה נתתי הבקר לעולות וגו'. הנה קצר בזה הספור בספר שמואל ובזה המקום השלים אותו: