וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד לִכְנוֹס֙ אֶת־הַגֵּרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲמֵ֣ד חֹצְבִ֗ים לַחְצוֹב֙ אַבְנֵ֣י גָזִ֔ית לִבְנ֖וֹת בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃

את הגרים. הם הגבעונים:

חוצבים. כן יקראו כורתי האבנים ממקום גדולם:

גזית. היא מל׳ גזיזה ור״ל כרותות ומסותתות ביושר:

ויעמוד. אותם שיהיו חוצבים, וגם לחצוב ברזל לרוב, כמ"ש (דברים ח, ט) אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחשת

ולמחברות. פי' למסמרים למחברות הם העצים שמחברים את הבנין, כמ"ש (לקמן ב' לד, יא) ועצים למחברות, ומחזקים אותם במסמרים של ברזל:

ויאמר דוד לכנוס את הגרים וגו'. כבר התבאר בספר (שמואל ב כ״א:ה׳) כי שאול השמיד את הגבעונים מהתיצב בכל גבול ישראל והנה דוד השיבם והכין אותם לעשות מה שיצטרך לבנין בית המקדש והנה העמיד מהם חוצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלהים וכבר נזכר בספר מלכים כי שלמה שם מהם שבעים אלף נושא סבל ושבעים אלף חוצב בהר: