לִידוּת֑וּן בְּנֵ֣י יְדוּת֡וּן גְּדַלְיָ֡הוּ וּצְרִ֡י וִ֠ישַׁעְיָ֠הוּ חֲשַׁבְיָ֨הוּ וּמַתִּתְיָ֜הוּ שִׁשָּׁ֗ה עַל֩ יְדֵ֨י אֲבִיהֶ֤ם יְדוּתוּן֙ בַּכִּנּ֔וֹר הַנִּבָּ֕א עַל־הֹד֥וֹת וְהַלֵּ֖ל לַיהֹוָֽה׃ {ס}

והימן וידותון הנבאים. כשהיו מנגנים בכלי שירים הללו היו מתנבאים דוגמא באלישע קחו לי מנגן (מלכים ב ג׳:ט״ו) והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה':

לידותון. זו היא המספר לידותון:

ששה. אינם אלא חמשה וארז״ל שאשת ידותון היתה מעובר׳ וצפה דוד ברוח הקודש שתלד בן ויהיה ראש משמרה והוא שמעי האמור למטה העשירי שמעי:

על ידי וכו׳. ר״ל ע״י אביהם השכילו לנגן בכנור כי הוא למדום:

הנבא. על ידותון יאמר שהיה מתנבא ברוח הקדש בהודות והלל לה׳:

ששה. עם שמעי המובא בפסוק י"ז. ולא חשבו בכאן, שלא הגיע עדיין לבן שלשים, ושמש אביו והגריל תחתיו עד ימלאו ימיו:

וידותון היה נבא על הודות והלל לה'. ר"ל שהיה אומר ברוח הקדש דברים של הודאה ושבח לה' יתברך: