דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ כ״ו · י״ז

לַמִּזְרָח֮ הַלְוִיִּ֣ם שִׁשָּׁה֒ לַצָּפ֤וֹנָה לַיּוֹם֙ אַרְבָּעָ֔ה לַנֶּ֥גְבָּה לַיּ֖וֹם אַרְבָּעָ֑ה {ס} וְלָאֲסֻפִּ֖ים שְׁנַ֥יִם שְׁנָֽיִם׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

למזרח. עתה מונה והולך שמות המקומות אשר ישמרו שם ומספר כתות השומרים ואשר בפאת המזרח יהיו ו׳ כתות לוים משמרים:

ליום ארבעה. ר״ל בכל עת ישמרו ד׳ כתות:

שנים שנים. יתכן שהיו האסופים שתים מקומות ולזה מזכיר בל׳ רבים ובכ״א ישמרו ב׳ כתות במקומות חלוקות זו מזו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

למזרח. היו הלוים השומרים ששה (ליום)

לצפונה. היו ליום (פי' לכל יום), ארבעה שומרים, וכן לנגבה בכל יום ארבעה, ולאספים (שם מקום או לשכות) היו בשני אסופים שנים בכל אחד מן האסופים, והיו בשניהם ארבעה שומרים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל