לַחֶבְרוֹנִ֡י חֲשַׁבְיָ֩הוּ֩ וְאֶחָ֨יו בְּנֵי־חַ֜יִל אֶ֣לֶף וּשְׁבַע־מֵא֗וֹת עַ֚ל פְּקֻדַּ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן מַעְרָ֑בָה לְכֹל֙ מְלֶ֣אכֶת יְהֹוָ֔ה וְלַעֲבֹדַ֖ת הַמֶּֽלֶךְ׃

על פקודת. המה היו על הגזברות של ישראל היושבים בעבר הירדן בחלק המערבי ממנו הפונה מול ארץ ישראל:

לכל מלאכת ה׳ וכו׳. על כל המלאכה המוטל עליהם לבית ה׳ ולבית המלך:

לחברוני. היו על פקודת ישראל ממונים בעבר הירדן המזרחי, וגם אחרי שמצאו עוד ממשפחת החברוני מבני יריה (כנ"ל כד, כג) שהוא הראש לבניו, ונמצאו ביעזר אשר בארץ הגלעד בעבר הירדן המזרחי, מינה אותם המלך על השבטים שבעבר המזרחי. ומן עוזיאל השמיט ולא הזכיר פקודתם:

על פקדת ישראל. על מנוי ישראל אשר מעבר לירדן מערבה: