וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ לְֽמִסְפָּרָ֡ם רָאשֵׁ֣י הָאָב֣וֹת וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֣ים ׀ וְהַמֵּא֡וֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם֩ הַמְשָׁרְתִ֨ים אֶת־הַמֶּ֜לֶךְ לְכֹ֣ל ׀ דְּבַ֣ר הַֽמַּחְלְק֗וֹת הַבָּאָ֤ה וְהַיֹּצֵאת֙ חֹ֣דֶשׁ בְּחֹ֔דֶשׁ לְכֹ֖ל חׇדְשֵׁ֣י הַשָּׁנָ֑ה הַֽמַּחֲלֹ֙קֶת֙ הָאַחַ֔ת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ {פ}

לכל דבר המחלקות. כל זה היה מתחילת מלכותו ואילך ואגב שנאמר מספר הלוים מספר והולך מי היו שרי מחלוקת דוד:

למספרם. לכל מספר אנשיהם היו ממונים עליהם ראשי האבות וכו׳ ומתחלת ימי מלכותו היו הממונים בהם ועל שחשב כאן מנוי המשמרות סמך להם להזכיר את כל הממונים:

ושוטריהם. ומהם היו שוטריהם של השרים הנזכרים הממונים מפיהם המשרתים את המלך בכל דבר המוטל על המחלקות לזרזם ולכופם לעשות בזמנו:

הבאה והיוצאת. כל מחלוקת היתה באה בתחלת החודש ויוצאת בסופה ונכנסת אחרת תחתיה בחוזר חלילה לכל חדשי השנה וכן בכל שנה ושנה ועל כל אחת היה מוטל בחדשה לעשות כל צרכי המלך:

המחלוקת האחת. מספר אנשי מחלוקת האחת היו כ״ד אלף:

המחלקות. מל׳ חלק:

ובני ישראל למספרם. המלך חלק את ישראל לי"ב חלקים, שכל חלק מהם יכלכלו אותו וישרתו אותו חדש בשנה, ויודיע כאן כמה שרתו אותו בכל חדש ומי היו הממונים עליהם. ומ"ש למספרם ראשי האבות, ירמוז ג"כ עמ"ש חז"ל בל"ב מדות של ר"א בנו של ריה"ג לישב סתירת הכתובים, שבשמואל כתיב שהיו ישראל שמנה מאות אלף, ובדה"י כתיב שהיו אלף אלפים ומאה אלף, שלש מאות אלף אלו מה טיבן, והשיבו שבשמואל לא מנה את המשרתים את המלך שהיו י"ב פעמים כ"ד אלף הם רפ"ח אלף וי"ב אלף נשיאי ישראל, וז"ש שצריך להוסיף על בני ישראל למספר הנאמר בשמואל שרי האלפים והמאות והמשרתים את המלך, שהם לא נמנו שם, שכל מחלוקה בכל חדש היתה של כ"ד אלף:

המשרתים את המלך. והם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות והשוטרים היו גם כן מחלקות ישרתו כל אחת מהן חדש אחד ולזה היתה כל אחת מהמחלקות באה ויוצאת בחדש אחד והיתה המחלוקת האחת מאלו הראשים עם הנטפלים עמם מנעריהם ומשרתיהם עשרים וארבעה אלף ואפשר שאלו גם כן מכלכלים את המלך כל אחד חדשו ממה שהיו לוקטים מהמס כמו שמצאנו בשלמה לפי מה שזכרנו בספר מלכים: