וְתַבְנִ֗ית כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה בָר֙וּחַ֙ עִמּ֔וֹ לְחַצְר֧וֹת בֵּית־יְהֹוָ֛ה וּלְכׇל־הַלְּשָׁכ֖וֹת סָבִ֑יב לְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וּלְאֹצְר֖וֹת הַקֳּדָשִֽׁים׃

כל אשר היה ברוח עמו. ר״ל אשר נגלה לו ברוח הקדש תבנית הנעשית לחצרות וכו׳:

לאוצרות בית האלהים. אשר בהם יניחו הנדבות על תיקון בדק הבית:

ולאוצרות הקדשים. אשר בהם יניחו הממון שעל קרבנות הצבור:

ותבנית. מלבד הפשוט רומז ג"כ כי כל המקדש וחדריו מרמזים לענינים גדולים ונפלאים, הן בעולם הגדול, והן בעולם הקטן שהוא הנפש, ששניהם ערוכים ומסודרים כפי סדר המקדש ליודעי דעת, עד שברוח דוד היה תבנית המקדש וכל חצרותיו ולשכותיו, וכמש"פ בדרוש הנ"ל מ"ש כי בית יעשה לך ה', שדוד עצמו היה כציור הבית למעלה בקדש, וז"ש אשר היה ברוח עמו:

ותבנית כל אשר היה ברוח עמו. ר"ל ברוח הקדש שהיתה עמו או ירצה בזה תבנית כל אשר היה עמו ברצונו לעשות מזה הבנין:

לחצרות בית ה'. הוא חצר הכהנים והעזרה שלפני החצר ההוא:

ולכל הלשכות סביב. הם החדרים שעשו סביב ההיכל להשים אוצרות בית ה' ואוצרות ההקדשות: