דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ כ״ט · כ״ב

וַיֹּאכְל֨וּ וַיִּשְׁתּ֜וּ לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא בְּשִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיַּמְלִ֤יכוּ שֵׁנִית֙ לִשְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֔יד וַיִּמְשְׁח֧וּ לַיהֹוָ֛ה לְנָגִ֖יד וּלְצָד֥וֹק לְכֹהֵֽן׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

לפני ה׳. כדין בשר זבחי שלמים:

וימליכו שנית. כי בפעם הראשון כשנמלך מפני מחלוקת אדוניה כמ״ש במלכים א׳ לא היו אז כ״א אנשי ירושלים לכן שבו להמליכו בהקהל כל שרי ישראל:

וימשחו לה׳. ע״פ מצות ה׳ משחוהו למלך:

ולצדוק. ואת צדוק מנו לכ״ג:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

וימליכו שנית. שכבר המליכוהו ומשחוהו פעם א' ע"י ציווי דוד כנזכר במ"א א', ועתה נעשה זה ע"י כל ישראל

וימשחו [אותו] לנגיד לה', ולצדוק [משחו] לכהן. שיהיה כ"ג במקום אביתר שהיה בקושרים עם אדוניה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

וימשחו לה' לנגיד ולצדוק לכהן. ידמה שכאשר משחוהו שנית משחו צדוק לכהן גדול וגורש אביתר מהיות כהן גדול ואף על פי שאחר זה אמר לו המלך שלמה מנחות לך על שדיך (מ"א ב' כ"ו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל