שְׁלֹ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים כִּכְּרֵ֥י זָהָ֖ב מִזְּהַ֣ב אוֹפִ֑יר וְשִׁבְעַ֨ת אֲלָפִ֤ים כִּכַּר־כֶּ֙סֶף֙ מְזֻקָּ֔ק לָט֖וּחַ קִיר֥וֹת הַבָּתִּֽים׃

שלשת אלפים. ר״ל וזהו חשבון הסגולה שלשת אלפים וכו׳:

לטוח וכו׳. חוזר הוא על הזהב כי לא טחום בכסף, ורז״ל אמרו שהכסף האמור כאן ר״ל זהב טוב המכסיף כל הזהבים

לטוח. מל׳ טיחה ומשיחה כמו וטח את הבית (ויקרא י״ד:מ״ב) ואמר בדרך השאלה כי בטסים חפו הבית ולא ע״י טיחה ומשיחה כדרך שעושים האומנים ומרבית הזהב יוכיח קירות. כותלי:

לטוח קירות הבתי'. אחשוב כי אמרו לטוח קירות הבתי' שב לאמרו ג' אלפי' ככרי זהב כי הבתי' שהם בית הקדש ובית קדש הקדשים היו כלם מצופים זהב ולא היו שם קירות מצופות כסף: