כי יהודה גבר באחיו. בדבר המלוכה גבר יהודה מכל אחיו:
ולנגיד ממנו. ר״ל להעמיד נגיד ומלך על ישראל אמר יעקב שיהא ממנו:
והבכורה. בדבר נחלת השבטים היא לבדה נתנה ליוסף וכאומר הנה על כי לא נשאר מה מן המעלה לראובן לזה אמרו עד כה והקדים ליהודה מפני כבוד המלוכה:
כי יהודה גבר באחיו (וגבר) לנגיד ממנו. (פעל גבר נמשך לשנים), שגבר מיוסף להיות הוא הנגיד, והלמ"ד פי' לענין הנגידות והמלוכה גבר ממנו, ורק הבכורה שדינה לקחת פי שנים נשארה ליוסף. (וע"ד דרוש התבאר אצלי במק"א כי האבות עצמם היו מסופקים אם דינם כב"נ או כישראל, וכמו שהאריך בזה פרשת דרכים, ואם היה להם דין ישראל מגיע הבכורה ליוסף, כי קדושי רחל שקדשה בכסף בשכר עבודה קדמו לקדושי לאה, ונשואי לאה שהיתה אחות אשתו היו שלא כדין, אבל אם היו כדין ב"נ שאין נוהג בם קדושי כסף קדושי לאה קודמים ומגיע הבכורה לראובן, וע"י שחלל יצועי אביו שאין לו תקנה רק כפי דין ישראל, שבדין ישראל פילגש אביו מותר כי נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו וה"ה פלגש אביו שהיא בלא קדושין, היה זה תקנתו מה שלקחו ממנו הבכורה להורות שהם נדונים בדין ישראל ולא חטא באשת אביו):
