וַיִּשְׁבּ֣וּ מִקְנֵיהֶ֗ם גְּֽמַלֵּיהֶ֞ם חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֙לֶף֙ וְצֹ֗אן מָאתַ֤יִם וַחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וַחֲמוֹרִ֖ים אַלְפָּ֑יִם וְנֶ֥פֶשׁ אָדָ֖ם מֵ֥אָה אָֽלֶף׃

מקניהם. מתחלה כלל וחוזר ומפרש גמליהם וכו׳:

וישבו. מל׳ שביה:

וישבו וכו' כי חללים רבים נפלו כי היתה המלחמה מאלהים. כמ"ש במלכים (שם) כי ראה ה' בעני עמו

וישבו תחתיהם עד הגולה. שזה היה בימי יותם שהגלם מלך אשור, ועז"א שהתיחשו בימי יותם, ר"ל שעד ימיו היו מתיחסים לצבאותם: