וְרֶ֣פַח בְּנ֗וֹ וְרֶ֧שֶׁף וְתֶ֛לַח בְּנ֖וֹ וְתַ֥חַן בְּנֽוֹ׃

ורפח בנו. חוזר על בריעה לומר שרפח היה בנו:

ורשף ותלח בנו. כ״א היה בנו של רפח:

ותחן בנו. הוא חוזר על תלח הסמוך:

ורפח בנו. יל"פ שארבעה שבפסוק זה הם בניו של בריעה, לכן נכתב ו' בכל אחד, ולעדן היה בנו של תחן, ועמיהוד בנו של לעדן. עכ"פ ידענו יחוסו של יהושע בן נון, שנון היה בן של אלישמע בן עמיהוד נשיא לבני אפרים, עמיהוד יצא מבריעה בן שותלח. וכל מ"ש לא יסכים לדעת ס' הישר שיצאו בני אפרים שלשים שנה קודם הקץ, ובפר"א פמ"ח דעתו שהיה קודם התחלת השעבוד, ובזה יצדק כל מה שפרשתי:

ורפח בנו ורשף. ר"ל שרפח היה בן אחד מן הבנים שנשארו לו ורשף גם כן. ותלח היה בן רפה ותחן בן תלח. וכן בזה האופן עד שהגיע הענין אל יהושע בן נון: