וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֣ים ׀ לִשְׁלֹמֹ֡ה יַ֣עַן אֲשֶׁר֩ הָיְתָ֨ה זֹ֜את עִם־לְבָבֶ֗ךָ וְלֹֽא־שָׁ֠אַ֠לְתָּ עֹ֣שֶׁר נְכָסִ֤ים וְכָבוֹד֙ וְאֵת֙ נֶ֣פֶשׁ שֹׂנְאֶ֔יךָ וְגַם־יָמִ֥ים רַבִּ֖ים לֹ֣א שָׁאָ֑לְתָּ וַתִּֽשְׁאַל־לְךָ֙ חׇכְמָ֣ה וּמַדָּ֔ע אֲשֶׁ֤ר תִּשְׁפּוֹט֙ אֶת־עַמִּ֔י אֲשֶׁ֥ר הִמְלַכְתִּ֖יךָ עָלָֽיו׃

זאת. השאלה הזאת:

יען. בעבור:

נכסים. הוא כולל למטלטלין ומקנה ושדות:

יען אשר היתה זאת עם לבבך. ושם כתוב יען אשר שאלת את הדבר הזה, וכבר בארתי בפי' שה"ש סימן א' פ' ז' כי אא"ל שעל מה ששאל שלמה את החכמה בחלום לילה מצא חן בעיני ה', כי הרעיונים העולים על רוח איש בחלום אינם בהשכל ובבחירה רק מכח המדמה, רק שממה ששאל זה בחלום מבואר שכבר היה לבבו מלא מרעיונות אלה בהקיץ וחשב תמיד ע"ז שיתן לו ה' חכמה ומדע, וע"כ באה תשובתו בחלום לפי מה שקדם לחשוב ע"ז בהקיץ, ועז"א יען היתה זאת עם לבבך. ויתר הדברים בארתי בפי' מלכים עיי"ש: