וּמַקְטִרִ֣ים לַיהֹוָ֡ה עֹל֣וֹת בַּבֹּֽקֶר־בַּבֹּ֣קֶר וּבָעֶֽרֶב־בָּעֶ֣רֶב וּקְטֹֽרֶת־סַמִּים֩ וּמַעֲרֶ֨כֶת לֶ֜חֶם עַל־הַשֻּׁלְחָ֣ן הַטָּה֗וֹר וּמְנוֹרַ֨ת הַזָּהָ֤ב וְנֵרֹתֶ֙יהָ֙ לְבָעֵר֙ בָּעֶ֣רֶב בָּעֶ֔רֶב כִּֽי־שֹׁמְרִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַתֶּ֖ם עֲזַבְתֶּ֥ם אֹתֽוֹ׃

ומקטירים. הוא חוזר על בני אהרן:

בבקר בבקר. ר״ל בכל בוקר:

ומערכת. ועורכים מערכת לחם הפנים:

ומנורת וכו׳. ר״ל וזהירים הם בדבר המנורה לבער את הנרות בכל ערב:

ומערכת. ענין סדור:

ונרותיה. כעין בזיכין והשמן והפתילה נתון בהם:

לבער. להדליק כמו ובער עליה הכהן (ויקרא ו):

ומקטירים לה' עולות וכו'. הכל כפי מצות התורה, וזה לראיה כי שומרים את משמרת ה', כפי דיני הקרבנות שבתורה, ומזה ג"כ האות כי אתם עזבתם אותו: