הֲלֹ֤א לָכֶם֙ לָדַ֔עַת כִּ֞י יְהֹוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָתַ֨ן מַמְלָכָ֧ה לְדָוִ֛יד עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעוֹלָ֑ם ל֥וֹ וּלְבָנָ֖יו בְּרִ֥ית מֶֽלַח׃ {פ}

הלא לכם לדעת. ר״ל הלא כולכם יודעים:

ברית מלח. בכריתת ברית המתקיים כמלח הזה המתקיים ואינו מסריח:

כי ה'. ר"ל מלכות ב"ד יש לה שורש חזק בתחלתה, א] כי היא לו מה', ב] שנתנה לו ולבניו, ג] שנתנה לו בברית מלח. שכמו שהמלח לא יפסד לעולם כן לא תופסק המלכות אף אם בניו חוטאים, כמ"ש אם יעזבו בניו תורתי וכו' וחסדי לא אפיר מעמו:

ברית מלח. הנה המלח שומר הדברים מהעפוש וההפסד ורצה בזה שזה הברית הוא קים תמיד להיות המלכות לבית דוד הנה ספר אביה כל זה הספור לישראל למשוך לבבם אליו כדי שיעזבו שקוצי ירבעם וישובו אל ה' אלהיהם ולא היה רוצה אביה שימותו אך שיתחרטו מתועבותיהם אשר המציא להם ירבעם וישובו אל ה' אלהיהם ואל זרע דוד הראוי למלוך עליהם: