הֲלֹ֤א הִדַּחְתֶּם֙ אֶת־כֹּהֲנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְהַלְוִיִּ֑ם וַתַּעֲשׂ֨וּ לָכֶ֤ם כֹּֽהֲנִים֙ כְּעַמֵּ֣י הָאֲרָצ֔וֹת כׇּל־הַבָּ֗א לְמַלֵּ֨א יָד֜וֹ בְּפַ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ וְאֵילִ֣ם שִׁבְעָ֔ה וְהָיָ֥ה כֹהֵ֖ן לְלֹ֥א אֱלֹהִֽים׃ {ס}

הדחתם. ע״י נדחו ממקומם ובאו לשבת עמדי וזה על כי לא הנחתם לבוא לשרת בבית ה׳:

כל הבא. כל הרוצה לחנך עצמו לעבודה:

בפר וכו׳. היה לכהן לעגלי הזהב:

למלא ידו. ענין חנוך כמו ומלאת את ידם (שמות כ״ח:מ״א):

הלא הדחתם את כהני ה'. ב] מצד העבודה עצמה, כל הבא למלא ידו בפר, לא כפי העבודה הסדורה מה'. ג] מצד הנעבד, והיה כהן ללא אלהים: