וּבִשְׁנַ֨ת שָׁל֜וֹשׁ לְמׇלְכ֗וֹ שָׁלַ֤ח לְשָׂרָיו֙ לְבֶן־חַ֙יִל֙ וּלְעֹבַדְיָ֣ה וְלִזְכַרְיָ֔ה וְלִנְתַנְאֵ֖ל וּלְמִיכָיָ֑הוּ לְלַמֵּ֖ד בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃

לשריו. את שריו:

לבן חיל. אל בן חיל והוא שם אדם:

ללמד. להכריחם על הלמוד כי הכהנים והלוים למדום:

ובשנת שלש שלח שריו ועמהם לוים וכהנים ללמד ביהודה. ולא מצות שכליות, רק עמהם תורת ה', ויסובו בכל הערים וילמדו לכל העם קטן וגדול: