וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֙יתִי֙ לְר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כׇּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן׃

והייתי לרוח שקר. ר״ל אני אדבר שקר בפי נביאיו להבטיחו על ההצלחה:

תפתה וגם תוכל. בזה תפתה אותו וגם תוכל לו כי יהיה ניסת וילך למלחמה:

צא ועשה כן. חזר לזרזו על הדבר:

לרוח. ענין דבור הבאה בהפחת הרוח וכן וברוח שפתיו (ישעיה יא):

תוכל. מל׳ יכולת: