וַיֹּ֣אמֶר מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ אֶֽל־יְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁ־אֶחָ֡ד לִדְרוֹשׁ֩ אֶת־יְהֹוָ֨ה מֵאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יהוּ כִּֽי־אֵ֠ינֶ֠נּוּ מִתְנַבֵּ֨א עָלַ֤י לְטוֹבָה֙ כִּ֣י כׇל־יָמָ֣יו לְרָעָ֔ה ה֖וּא מִיכָ֣יְהוּ בֶן־יִמְלָ֑א וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַל־יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן׃

לדרוש. אשר תוכל לדרוש את ה׳ מעמו:

אל יאמר וכו׳. כי את אשר ישים ה׳ בפיו אותו ידבר:

כי איננו. שם כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע, ופי' פה שאמר טעם לזה מפני שכל ימיו מתנבא עליו לרעה ומסתמא גם עתה יתנבא רע. וביתר הדברים יש שנוים קטנים שתקן עזרא את הלשון, וכבר פרשתי שם את כל הענין בפירושי דרשהו משם: