וַיֹּ֣אמֶר אֶל־הַשֹּׁפְטִ֗ים רְאוּ֙ מָה־אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים כִּ֣י לֹ֧א לְאָדָ֛ם תִּשְׁפְּט֖וּ כִּ֣י לַיהֹוָ֑ה וְעִמָּכֶ֖ם בִּדְבַ֥ר מִשְׁפָּֽט׃

ראו מה אתם עושים. ר״ל מאד הסתכלו במעשה המשפט:

כי לא לאדם. אין המשפט מצות אדם לשתוכלו לכחש ולומר לפניו כן היה הדעת נוטה ולא במעל יצא המשפט מעוקל:

כי לה׳. ויודע הוא אם נעשה במעל אם בטעות הדעת:

ועמכם. ה׳ עמכם בדבר המשפט לדעת תעלומות לב:

כי לא. עפמ"ש (תהלים פב, א) אלהים נצב בעדת אל שהם הבע"ד, בקרב אלהים ישפוט הם השופטים, כי הוא בין השופטים ודן עמהם, ועז"א ועמכם בדבר המשפט, והוא ג"כ בין הבעלי דינים, כאלו הוא הנידון, והעול הנעשה לבעל דין כאלו נעשה אליו, ועז"א כי לא לאדם תשפטו כי לה':

כי לא לאדם תשפטו כי לה'. ד"ל המשפט שתשפטו אינכם ממונים עליו בעבור אדם שתעמדו במקומו אך אתם בו בעבור ה' יתברך אשר ממנו המשפטים והוא עמכם בדבר המשפט כאמרו כי המשפט לאלהים הוא (דברים א' י"ז) ולזה מי שיעות המשפט הוא מורד בה' יתברך ולזה ראוי שתשמרו מלעשות עול ומלשאת פני איש ומלקיחת שחד כי אין עם ה' יתברך דבר מאלו הדברים הפחותים: